פסק-דין בתיק א 55153/04

1.         יובל רחמילוביץ (להלן: " התובע") הגיש תביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח, המגיעים לו, לטענתו, מכוח היותו מבוטח אצל סהר ציון חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הנתבעת") בביטוח תאונות אישיות, וזאת לנוכח העובדה שנקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 34%.

לטענת התובע, ביום 31.5.00, במסגרת עבודתו, נפצע בתאונת דרכים, שהוכרה כתאונת עבודה, וכתוצאה מאותה תאונה נקבעה לו נכות לצמיתות בשיעור 34%, החל מיום 31.5.03.

לטענת התובע, על אף פניות שלו לנתבעת, לא קיבל את תגמולי הביטוח על פי ביטוח הנכות, ולכן ביום 15.8.04 הגיש את התביעה שבפניי.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להגן, שבמסגרתה העלתה את הטענה שהתביעה התיישנה. במהלך הדיון הוגש על ידי הצדדים הסדר דיוני, לפיו הוסכם, שהשאלה היחידה אשר תהא במחלוקת בתובענה זו היא: ממתי יש להתחיל למנות את תקופת ההתיישנות, ממועד אירוע התאונה או ממועד התגבשות הנכות הצמיתה. הוסכם על הצדדים, כי אם יקבע בית המשפט, שהמועד הקובע הינו מועד אירוע התאונה, תידחה התביעה ואם יקבע בית המשפט, שהמועד הקובע הוא מועד התגבשות הנכות, יינתן פסק-דין כמוסכם.

            ביום 29.11.06 ניתנה על ידי החלטה, שהתביעה לא התיישנה, ובעקבות אותה החלטה ניתן פסק-דין כמוסכם על ידי הצדדים.

להלן יפורטו נימוקי פסק הדין.

2.         סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") קובע:

"תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח".

            לטענת ב"כ הנתבעת, המועד בו "קרה מקרה הביטוח" לצורך מניין תקופת ההתיישנות, חייב להיות מועד התאונה. לטענתו, זו הפרשנות הראויה מכמה טעמים: 

לטענתו,

א.        פרשנות זו מתיישבת יותר עם ניסוח המונח "מקרה הביטוח" בפוליסה.

ב.         מן הראוי שהמועד שממנו תחל לרוץ תקופת ההתיישנות יהא ברור וודאי, ולא יהיה מותנה בגורמים משתנים, שאין לצדדים שליטה עליהם, או שנתונים לפרשנות כזו או אחרת.

       לטענת ב"כ הנתבעת, הפרשנות, לפיה עילת התביעה בגין ביטוח נכות נולדת רק עם התגבשות הנכות הצמיתה, מעמידה את המבטח בחוסר וודאות ביחס להפרשת כספים כרזרבה לתקופה בלתי מוגבלת ובלתי ידועה מראש.

ג.       פרשנות בהתאם לעמדת התובע עלולה לפגוע במבוטח באותם מקרים בהם נקבעת למבוטח נכות לצמיתות ונקבע שתוקפה רטרואקטיבי.

ד.      קבלת הפרשנות הנטענת על ידי ב"כ התובע תביא לתוצאה, לפיה כאשר ייפגע המבוטח פגיעה רב מערכתית, תהא תקופת התיישנות שונה לגבי כל אחת מפגיעותיו ובמידה ומדובר בפגיעות משולבות, התוצאה תהא קשה יותר.

ה.      אם יקבע בית המשפט, כי מקרה הביטוח הינו במועד התגבשות הנכות הצמיתה, עשוי המבוטח למצוא עצמו בסיטואציה בה מקרה הביטוח אירע מחוץ לתקופת הכיסוי הביטוחי, שכן ייתכנו מקרים בהם הכיסוי הביטוחי יסתיים קודם להתגבשות הנכות הצמיתה.

בהתאם לפרשנות זו, המשמעות המעשית תהיה שעל המבוטח יהא להמשיך ולהחזיק בפוליסת הביטוח עד להתגבשות הנכות הצמיתה על מנת לזכות בתגמולי ביטוח בגין אירוע שכבר אירע.

3.                  לא קיבלתי את טיעוני ב"כ הנתבעת. העדפתי את טיעוני ב"כ התובע.

סעיף 53 לחוק חוזה הביטוח קובע: