פסק-דין בתיק א 55132/04

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 23,830 ש"ח. עניינה של תביעה זו בטענת התובעת לתשלום שכר טרחה בעבור שירותי עריכת הדין שסיפקה לנתבעת.

טענות התובעת :

לטענת התובעת במהלך חודש יולי 2004 ולאחר שהוכוונה על ידי מכרה, אשר אף הוא נמנה עם לקוחות התובעת, פנתה הנתבעת למשרדי התובעת וזאת לצורך קבלת סיוע, יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע ליחסיה עם אמרגנה לשעבר מר אלי לוי.

במהלך פגישתה חתמה הנתבעת על יפויי כח מטעמה לתובעת וביקשה, כי התובעת תייצגה בכל הנוגע להפרתו של לוי את הסכם הייצוג מיום 19.6.01 ותביעה עתידית שלגרסתה עומד לוי להגיש כנגדה.

עניינה של הנתבעת הועבר לטיפול לתובעת תוך שהובהר לנתבעת כי יהא עליה לשאת באופן עצמאי בעלויות הטיפול בעניינה.

לטענתה, חרף השעות הרבות שהוקדשו בעניינה, העבודה המקצועית והיעילה, הסיוע, תשומת הלב והרעפת הביטחון להם זכתה מצד נציגי התובעת ובייחוד מצד עו"ד כהן, בחרה הנתבעת שלא להסדיר את תשלום שכר הטרחה.

טענות הנתבעת:

הנתבעת, זמרת מקצועית, נתבעה בשנת 2003 על ידי אמרגנה לשעבר אלי קפה בבית המשפט השלום בתיק 67808/03. לטענתה, ידידה הקרוב מר ישראל סבן הציע לה כי תהא מיוצגת על ידי עורך הדין מטעמו, אשר טיפל בעניניו.

משכך, נפגשה יחד עם ידידה במשרד התובעת. בפגישה הנדונה תיארו במה מדובר והיא הודיעה שאין באפשרותה לשלם מחיר מלא. 

לטענת הנתבעת, לאחר שהיחסים בינה לבין ידידה נותקו, פנה אליה עו"ד קנובל, והודיע, כי הוא מתפטר מהתיק עקב "ניגוד אינטרסים".

דיון:

הצדדים בחרו, בנסיבות  העניין, להפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם,  על פי הקבוע בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, לאחר טיעון קצר מכל צד.

יפה עשה הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.

בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך של פשרה יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו, לכאורה, הפשרה צריך שתתגבש ותיקבע על ידי הצדדים עצמם.

המשפט מכיר בחשיבותו של הערך בדבר אמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה—המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת—מביא את המשפט לצורך לאזן בין ערכים מתנגשים. {אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11 }    

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א'  אינה מוגבלת לד' אמות של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים ויש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג (ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337).  וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם).

אי לכך ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם) ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 9,500 ש"ח  (כולל מע"מ). בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת סך של  500 ש"ח (כולל מע"מ) בעבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

מהתשלום הנ"ל יקוזז סך של 2,500 ש"ח שהופקדו בקופת בית המשפט ויועברו ישירות לתובעת. ויתרת הסכום  ישולם ב- 15 תשלומים שווים של 500 ש"ח  שישולמו בתאריך 20 לכל חודש, החל מיום 20.11.2006 ובכל 20לחודש שלאחר מכן ישירות לתובעת. באם לא ישולם הסך הנ"ל במלואו ו/או במועדו כאמור לעיל אזי תוכל התובעת לבקש מביהמ"ש לחתום על פסיקתא שתעמיד את מלוא סכום התביעה לפירעון מיידי, בתוספת ריבית והצמדה, הוצאות  ושכ"ט עו"ד בהתאם.

הנני מורה למזכירות להעביר לב"כ התובעת את הסכום בסך 2,500 ש"ח שהופקדו בקופת בית המשפט.