פסק-דין בתיק א 54935/04

העובדות העקריות הצריכות לעניין וטענות הצדדים .

בעקבות מודעה שפרסם הנתבע בעיתון פנתה אליו התובעת וביום 06/07/04 היא רכשה ממנו מכונית פיזו'. תמורת המכונית שילמה התובעת 66,500 ש"ח לאחר שהופחת מהמחיר סך של 1,800 ש"ח בגין ליקויים בלתי משמעותיים שנמצאו בו בבדיקת קומפיוטסט.

לטענת התובעת מסר לה הנתבע פרטים כוזבים אודות הרכב, דבר שהתברר לה רק לאחר רכישתו. יום לאחר הרכישה פנתה התובעת לנתבע בדרישה לבטל את העסקה ולהשיב את כספה אך הוא סירב, לטענתו בשל כך שהתובעת ביצעה העברת בעלות. כל שהנתבע היה מוכן היה לפצות את התובעת בסך של 2,000 ש"ח, מחציתו במזומן ומחציתו בשווה ערך - רדיו דיסק שיתן לה.

לא אף זאת, לטענתה, אין זו הפעם הראשונה בה מוכר הנתבע רכב תוך מסירת פרטים כוזבים, ובגין כך נמצא חייב בפסק דין בת.א. 175173/02 שון נ. רחמני ואח' מיום 21/05/03 מפי כב' השופטת נ. גרוסמן.

לטענת הנתבע הוא גילה לתובעת את מלוא הפרטים הנכונים של הרכב, והתנאי היחיד של התובעת ברכישת הרכב היה שהוא לא עבר תאונה בה נפגעה השילדה, ובתנאי זה עמד הנתבע.

משתמש יחיד ברכב .

לטענת התובעת, לאחר שהיא שילמה את מלוא התמורה וביצעה העברת בעלות, גילה בעלה בערב מסמכים שהיו בתא הכפפות ומהם התברר כי הרכב היה בשימוש חב' אי.סי.איי טלקום ובבעלות ליסינג. זאת בניגוד להצהרת התובע לפיו היתה המכונית בבעלות ניו קופל, ממנה רכש את המכונית תוך קבלת הלוואה מניו קופל, תוך שהוא המשתמש היחיד במכונית מזה שלוש שנים וכי לאחר שסיים זה לא מכבר את התשלומים על המכונית קיבל מניו קופל את המסמכים הדרושים לשם ביצוע העברת בעלות ברכב.

לטענת הנתבע יכלה התובעת לראות מרישיון הרכב שהרכב רשום על שם ניו קופל, וכי הוא איננו בבעלות פרטית. כמו כן טוען הנתבע כי התובעת רכשה את מכוניתה הקודמת מחב' אלדן ופירושו שהיא שוות נפש לשאלה אם השתמש במכונית קודם לכן משתמש יחיד או חברה.

התובעת, בעלה ואביה העידו על כך שהנתבע מסר להם כי הוא בלבד השתמש ברכב. אמנם מדובר בעדים שכולם בני משפחה אחת אולם עדותם היתה עקבית ועשתה רושם שהיא כנה וספונטאנית, ואני מקבלת את גרסתם בעניין זה.

אין חולק כעת, גם לגרסתו של הנתבע, כי הרכב לא היה כלל וכלל בשימושו, ולמעשה אין הוא יודע מי השתמש בו קודם לכן. הנתבע שעסק בעת מכירת הרכב בתיווך וסחר במכוניות, רכש את המכונית מאחד, משאל גונן, סוחר במכוניות הקונה מכוניות מניו קופל, וסמוך לאחר מכן מכר אותה לתובעת.

כאמור קודם לכן היה הרכב בליסינג ע"י חב' אי.סי.איי טלקום ולנתבע אין כל מידע אם השתמש בו אדם אחד או שהרכב שימש נהגים רבים.

התובעת העידה כי רכבה הקודם שנרכש מחב' אלדן נרכש בשל התאמתו לצרכיה, בעיקר קילומטראז' נמוך ומחיר אטרקטיבי, ובשל כך שבתקופת היותו בבעלות אלדן נהג בו ככלל נהג אחד בלבד (ואולי גם בני משפחתו, אך לא נהגים רבים כגון רכב שעומד לרשות כלל העובדים בחברה).

הנתבע הודה כי הוא ביקש מהתובעת עבור הרכב 68,000 ש"ח שהוא מחיר המחירון של המכונית (עפ"י מחירון יצחק לוי) ליד ראשונה ממחזיק פרטי. עפ"י גרסה אחת של הנתבע הוא הפחית ממנו לסך של 63,500 ש"ח בשל כך שלא ידע בדיוק כמה ק"מ נסע הרכב (ועל כך בהמשך), לפי גרסה אחרת - בשל היותו רכב ליסינג מחד ובעל ביקוש גבוה מאידך.

עובדה זו תומכת אף היא בגרסת התובעת לפיה מסר לה הנתבע כי על אף שהרכב רשום על שם חב' ניו קופל הרי שהוא היה בשימושו של הנתבע בלבד במשך כל התקופה.

זכותה של התובעת לרכוש רכב אשר נהג בו בעיקר נהג אחד, ופרט זה רלוונטי להחלטתה בדבר רכישת הרכב. העובדה שהתובע מסר כי הוא זה שהשתמש ברכב במשך שלוש שנים בעוד שלמעשה היה הרכב בשימוש חברה והנתבע אינו יודע מי וכמה אנשים נהגו בו מהווה למצער, הטעייה של התובעת בפרט שהוא מהותי לעסקה.

רכישת המכונית מניו קופל .

הצהרתו של הנתבע בסעיף 2.3ב לכתב ההגנה ובסעיף 3.3ב לתצהירו במקום עדות ראשית לפיו הוא רכש את הרכב מחב' הליסינג, קרי: מניו קופל אף היא איננה נכונה, והוא הודה כאמור שרכש את הרכב מסוחר מכוניות משאל גונן שרכש את המכונית מניו קופל.

הקילומטראז' .

לטענת התובעת מסר לה הנתבע כי הרכב נסע 59,252 ק"מ. לאחר שהתברר לה כי הרכב לא היה בשימושו של הנתבע אלא בשימושה של חב' אי.סי.איי טלקום, פנתה התובעת למוסך, בדקה את הסטוריית הרכב ומצאה שהוא נסע מעל 120,000 ק"מ.