פסק-דין בתיק א 54552/05

מבוא וטענות הצדדים

1.       לפניי תובענה שטרית בין 'צדדים רחוקים' על שיק בסך 7,000 ש"ח, שמשכה הנתבעת ואשר התגלגל בין מספר גורמים עד שהוסב לתובעת על ידי לקוח שלה, בתמורה לשירותים משפטיים.

2.       התובעת טוענת שהשיק הסחיר נמסר לה בתום לב ובתמורה כאמור, כאשר הוא 'שלם ותקין לפי מראהו'. לפיכך היא 'אוחזת-כשורה' בשיק.

3.       הנתבעת (המושכת) טוענת כי מקבל השיק (המחזיק הראשון), פרידמן, שקיבלו כ'שיק-טובה', הצהיר שמסר את השיק לאחד לוריה, בתמורה לשיק נגדי שבפועל לא ניתן. פרידמן ולוריה הסכימו לבטל את העסקה, אך מכיוון שלוריה מסר לפרידמן שהשיק אבד - השיק לא הושב לפרידמן, אלא הוסכם שפרידמן יבקש מהנתבעת לבטלו. לפיכך ביטלה הנתבעת את השיק. המשמעות היא שנפל בשיק פגם של כישלון תמורה מלא וויתור. פגם זה לא טוהר, משום ששרשרת ההיסבים על גבי השיק נקטעה: חתימת ההיסב שקדמה לחתימתו של מעייני, לקוחה של התובעת, אשר היסב את השיק לתובעת, אינה דומה לשם הנפרע בשיק. המשמעות היא שהנפרע לא היסב את השיק למעייני, והתובעת לא קיבלה את השיק כשהוא שלם ותקין לפי מראהו. לפיכך אין היא אוחזת-כשורה בשיק, ואינה מתגברת על הפגם האמור.

דיון והכרעה

4.       הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין לפי החומר שבתיק, ללא חקירות עדים. בכך ניטל עוקצה הראייתי של העובדה כי פרידמן, שהצהיר כאמור לעיל בהצהרה בכתב שאינה בגדר תצהיר ערוך כדין, לא נחקר עליה בבית המשפט ולא אישרר את אמיתותה תחת אזהרה כדין. העובדות המוצהרות לא נסתרו. למעשה, התביעה מבוססת על טענה משפטית בדבר אחיזה-כשורה של התובעת בנסיבות שתוארו.

5.       סעיף 20(ב)(2) סיפה בפקודת השטרות קובע לאמור:

"... אבל שטר שהוא בידי אוחז כשורה, חזקה חלוטה היא שהיתה מסירה כשרה על ידי כל הצדדים שקדמו לו, כדי להחיבם כלפיו".

לפיכך אין לומר כי הפגמים הנטענים בשרשרת ההיסבים כשלעצמם שוללים מן התובעת מעמד של אוחזת-כשורה. להיפך: מעמד של אחיזה-כשורה מרפא פגמים כאמור, מכוח החזקה החלוטה.

6.       השאלה היא אם התובעת אמנם אוחזת-כשורה בשיק. לא נסתרה טענתה כי נתנה תמורה בעדו. אולם חוששני כי קיבלה את השיק הנדון כאשר אינו "שלם ותקין לפי מראהו" [סעיף 28(א) בפקודת השטרות], ו מטעם זה נשללת ממנה אחיזה-כשורה.

7.       שם הנפרע אינו קריא כלל. מכל מקום, אין לראות כל דמיון בין שם הנפרע לחתימה כלשהי על גב השיק. גם המומחה שחוות דעתו הוגשה לא מצא דמיון כאמור, אולם לעניין אחיזתה-כשורה של התובעת חשוב יותר היעדרו של דמיון כלשהו אף לעין-ההדיוט.

8.       התובעת הודתה כי לא עשתה בירורים כלשהם בדבר ההיסטוריה של השיק, למעט ווידוא כי החשבון שממנו נמשך אינו מוגבל. אולם בבירור זה אין כדי לפזר את העמימות בשאלת מיהות הנפרע והמיסב, העולה נוכח הכיתובים הלא-ברורים על פני השיק ועל גבו.

9.       שאלת הרציפות של ההיסבים רלבנטית לאחיזה-כשורה, לא משום שהיעדרו של היסב כשלעצמו שולל אחיזה-כשורה, כאמור לעיל - אלא משום שהוא שולל טהירות מן האוחז המאוחר, שאינו אוחז-כשורה. כמה שנאמר בסעיף 30(ד) בפקודת השטרות:

"האוחז שטר לפקודתו שהעביר את השטר בעד ערך בלא היסב, העברתו נותנת לנעבר אותה זכות קנין בשטר שהיתה לו למעביר...".

לפיכך, מי שמקבל שיק שתמונת ההיסבים העולה ממנו אינה ברורה, צריך לחשוד שמא עבר מיד ליד שלא על דרך היסב כדין, ועקב כך לא טוהר מפגמים שדבקו בו אי-שם במהלך דרכו. ככל שעולה מן השיק כי עבר גלגולים רבים יותר, כך גובר הסיכון שדבק בו פגם.

10.   העולה מן האמור כי מלבד הבעייתיות הצורנית, מנקודת מבטו של הטוען לאחיזה-כשורה, בהיותו של השיק בלתי שלם ותקין לפי מראהו - קיימת גם בעייתיות מהותית, כשהפגם הצורני מעורר חשש בדבר תקינות ההיסבים. בעייתיות זו, אם אינה נובעת מן הדרישה לתום-לב, עקב אופיה הסובייקטיבי - היא נובעת מן הדרישה כי "בשעה שסיחרו לו את השטר לא הייתה לו כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה" [סעיף 28(א)(2) בפקודת השטרות], המכניסה למסכת המבחנים גם יסוד אובייקטיבי [שלום לרנר, דיני שטרות, 1999, עמ' 267-271. ראו גם בעמ' 275, לעניין שלילת תום-לב וייחוס ידיעה קונסטרוקטיבית של הפגם בזכות במקרה של פגם צורני כאמור].

11.   מן המקובץ עולה כי אף שלתובעת מעמד של 'אוחזת' בשיק, חרף הפגמים הנטענים בשרשרת ההיסבים - אין לה מעמד של 'אוחזת-כשורה' בו, נוכח אי-היותו 'שלם ותקין לפי מראהו' מן ההיבט של שרשרת ההיסבים. לפיכך, ומשלא נסתרה הגרסה בדבר הפגם של 'כישלון תמורה מלא' ו'ויתור' שדבק בשיק, אין התובעת מתגברת על הפגם ואינה זכאית להיפרע מן הנתבעת בגין השיק.

סיכום

12.   לאור המקובץ, התביעה נדחית.

13.   התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות המשפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ.

14.   תיק הוצל"פ מס' 01-52112-05-7ייסגר, וכל ההליכים בו יבוטלו.

15.   הפיקדון שהופקד על ידי הנתבעת יוחזר לה.