פסק-דין בתיק א 54488/05

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

התביעה שבפני עניינה נזקי סופת ברד שהתרחשה ביום 15.10.02, אשר גרמה לנזקים ברכב ה תובע - מכלוף ברוך, הבעלים של רכב מסוג הונדה סיוויק מ.ר 20-227-50.

לקבלת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבו עקב הארוע, פנה התובע בדרישה ל" אליהו חברה לביטוח בע"מ", אשר ביטחה את רכבו בביטוח מקיף (להלן - המבטחת). הרכב תוקן על ידי ה נתבעת - " מוסכי שירות חנן ושפיק בע"מ", ונזקי התיקון בסך 19,440 ש"ח שולמו ישירות לנתבעת על ידי המבטחת.

התובע לא היה מרוצה מטיב התיקון, ולדרישתו - הרכב תוקן בשנית.

התובע שוב לא היה מרוצה מטיב התיקון ופנה לשמאי ויקטור עידן, שקבע ירידת ערך רכב בשיעור של 15% (17,269 ש"ח) ועלות ביצוע תיקון חוזר, כולל חלקים - 11,093 ש"ח.

המבטחת שילמה לתובע באמצעות שתי המחאות: אחת ע"ס 17,467 ש"ח, עבור עלות תיקון הרכב והשנייה ע"ס 6,786 ש"ח, בגין 8% ירידת ערך הרכב. 

בדיון שהתקיים ביום 9.5.06 נתתי תוקף של החלטה להסכמה ביניהם, למינוי שמאי מטעם בית משפט - מר עמי מימון. הצדדים הסכימו כי הכרעתו של השמאי תהיה סופית ולאחריה ינתן פסק דין בהתבסס על הכרעתו בלבד. השמאי נדרש להתייחס בחוות דעתו לשני רכיבים: האחד, האם התיקון שנעשה על ידי הנתבעת היה לקוי, ואם כן - מה שיעור הנזק שיש לתקן בשנית, אם ניתן לתקנו. השני, האם נגרמה ירידת ערך כתוצאה מהתיקון הלקוי, אם כן - מה שיעורה, והאם תיוותר ירידת ערך לאחר התיקון החדש, אם ייעשה.

חוות דעת שמאי מטעם בית המשפט

מר עמי מימון, השמאי מטעם בית המשפט, קבע כך:

"התיקון שהוזמן בפועל אצל נתבעת נמסר לביצוע לקבלן משנה מוסך "שחם" ... התיקון לא בוצע במיומנות מקצועית הנדרשת ... קיימות נק' במרכב שלא יושרו כראוי, ופגמים קלים בצביעה" ( סעיף 4 בחוו"ד השמאי).

ניתן לתקן את הנזק באופן מושלם בעלות של 6,560 ש"ח. זמן נדרש לביצוע תיקון הינו כ-5 ימי עבודה ( סעיף 4.2 בחוו"ד השמאי).

 מרכיב התיקון לא יותיר ירידת ערך מלבד ירידת הערך הנובעת מעצם העובדה כי בוצעו בו תיקוני פח וצבע כללית ( סעיף 4.3 בחוו"ד השמאי).

שווי הרכב ביום הארוע (15.1.02) היה כ 112,000 ש"ח. ( בתוספת לחוות הדעת השמאי) .

טענות התובע

הסכום הנתבע הינו בנוסף לסכומים שקיבל התובע מהמבטחת והוא נתבע בגין התיקון הלקוי של המוסך בלבד. לטענת התובע, בחוות דעת השמאי מימון נקבע שיש לבצע צביעת רכב כללית למעטפת בעלות של 4,200 ש"ח. צביעה כזו על פי דו"ח ועדת ששון לרכב שגילו עד 6 חודשים מזכה בירידת ערך בשיעור 12%. גילו של הרכב במועד התאונה היה 5 חודשים בלבד ולכן - למרות שהשמאי מימון לא קבע זאת, יש להוסיף ירידת ערך של 12% למה שקבע מימון (שערכם 11,880 ש"ח). לטענתו, שווי הרכב היה במחירון 10/02 99,000 ש"ח. השמאי מימון לא קבע במסגרת חוות דעתו את גיל הרכב או את ערכו, ומכאן שהוא לא עשה עבודתו נאמנה עד הסוף. בנוסף, לא צורפו הצעות מחיר לתיקון שקבע מימון, לכן מוצע לקבוע שעלות התיקון עומדת על 10,000 ש"ח, ולא 6,560 ש"ח, כקביעתו של מימון. לכל האמור יש להוסיף טרדה, טרחה וכו', בשווי 1,000 ש"ח; שכ"ט השמאי עידן (בסך 2,590 ש"ח); שכ"ט השמאי מימון (בסך 924 ש"ח).

טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת, הרכב נפגע מסופת הברד בחורף שנת 2002, אולם לא מדובר בפגיעה קשה, והרכב היה בר תיקון. בנוסף, התביעה שהוגשה בגילגולה הראשון הוגשה נגד המבטחת והנתבעת, והמבטחת נמחקה בהסכמה, שכן שהיא פיצתה את התובע בסך של 17,647 ש"ח בגין הנזק, ו-6,786 ש"ח בגין 8% ירידת ערך , בהתבסס על חוות דעת שמאי מטעם המבטחת. התביעה כנגד הנתבעת נמחקה מחוסר מעש והוגשה בשנית.

לאחר שהרכב תוקן במקצועיות, ועל פי חוות דעת השמאי מטעם המבטחת (מר נתן), התובע סירב לקחת את רכבו, והקים מהומה במוסך, ובכדי להשביע את רצונו, בוצעו תיקוני הצבע הנוספים כנדרש על ידי הנתבעת.

הנתבעת טוענת, שבמספר רב של תביעות הנוגעות לנזקי הברד, הוגשו חוות דעת של השמאי מר ויקטור עידן, אשר הוציא חוות דעת בהן שיעור הנזקים אינו ריאלי לחלוטין וחוות דעתו מגמתית, בלתי מקצועית ומופרזת.