פסק-דין בתיק א 54331/05

תביעת הטבה על סך 24,131 ש"ח.

רקע

1.         התובעת שילמה לעובד שלה, מר נאור בן  ציון [להלן -" העובד" או " הניזוק"], סכומים עבור 11 ימים בהם לא עבד ושהה בתקופת אי כושר מלאה כתוצאה מתאונת דרכים בה נפגע מיום 3.11.98 [להלן - " התאונה"]. הסכומים שולמו ב - 1.12.98. בתביעתה הנוכחית דורשת היא השבת הכספים וכן "עלויות מעביד" מהנתבעות, מבטחות השימוש ברכב המעורב בתאונה. בשנת 2001 נכרת בין העובד לנתבעות הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בת.א. 3781/99 בבית משפט השלום בהרצליה [להלן - " הסכם הפשרה"]. במסגרת הסכם הפשרה שילמו הנתבעות או מי מהן כספים לעובד. התובעת לא הייתה צד להליכים אילו . 

2.         הנתבעות כופרות בחבות המיוחסת להן בתביעה בטענות שונות.

3.         בין הצדדים הושג הסדר דיוני ולפיו: א. יסכמו הצדדים על יסוד כתבי הטענות כאשר מסמכים שצורפו אליהם או גולו במסגרת תצהירי גילוי מסמכים ישמשו כראיות מוסכמות. ב. התובעת תסכם תחילה, לאחריה תסכמנה הנתבעות ולתובעת שמורה זכות לסיכומי תגובה. ג. לא תישמענה הוכחות. [להלן - " ההסדר הדיוני].

4.         הנתבעות זנחו בסופו של יום טענות התיישנות, שיהוי, העדר עילה ויריבות לאור הסכם הפשרה ומסלול הדיון [סדר דין מהיר]. 

טענות הצדדים

5.         המחלוקות בין הצדדים מתמקדות בטיבם ובהיקפם של הסדרי ההטבה על פי חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים [הטבת נזקי גוף] התשכ"ד - 1964 [להלן - " חוק ההטבה"], ביחס בינם לבין ההסדרים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 [להלן - " חוק הביטוח הלאומי"]  וכן בשיעור ההטבה המזכה בהשבה בנסיבות התביעה. נביא את עיקרי הטענות.

6.         מהו טיבה ומקורה של  זכות התביעה כאן: האם עומדת לתובעת זכות לפי חוק ההטבה, כטענתה או שמא מוגבלת היא לזכות, ככל שקיימת לה על פי הסדרי חוק הביטוח הלאומי, כטענת הנתבעות.

7.         האם הסכומים הנתבעים עלי ידי התובעת כמשכורת או שכר הינם בגדר "הטבה" לפי חוק ההטבה, כטענת התובעת, או שמא חורגים ממנה ואינם ברי השבה, כולם או חלקם, כטענת הנתבעות.

8.         מהו היקפה של זכות ההטבה על פי חוק ההטבה ועל פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 [להלן - " חוק הפיצויים"] האם כפי שיטת התובעת, כדי כל סכום ששילמה התובעת לעובד וכן סכומים נוספים בהם נשאה לשיטתה [כגון : עלויות מעביד] או כפי שיטת הנתבעות, בנתון למגבלות ומהן אותן מגבלות.

9.   במידה ותימצא בידי התובעת זכות תביעה, מהם הסכומים ברי - השבה בפועל, לרבות לאור טענות בדבר אופן חישוב הסכומים על פי הדינים השונים.

דיון

זכות ההטבה על פי חוק ההטבה והיחס בינה לבין הסדרים בחוק הביטוח הלאומי

10.        קובע חוק ההטבה בהוראותיו הרלוונטיות:

הגדרות

1. לענין חוק זה -

"הטבת נזק" - הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן נזק-גוף, למנוע מניזוק החמרתו של נזק או נזק נוסף או להקל מסבלו, לרבות תמיכה שניתנה לניזוק למחייתו ולמחיית בני-ביתו שנצטרך לה עקב הנזק, וכן, אם מת הניזוק, תמיכה כאמור שניתנה לאדם הזכאי לפיצוי בשל כך מאת המזיק; "נזק-גוף" - לרבות מחלה, ליקוי גופני או שכלי, ומוות.

זכותו של מיטיב להיפרע מן המזיק

2. גרם אדם לזולתו נזק-גוף, רשאי מי שהיטיב את הנזק להיפרע את הטבת הנזק מן המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב למוטב על פי כל דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא הוטב הנזק על ידי המיטיב. (תיקון התשל"ט)

3. (בוטל).

תחומיה של הזכות

4. לענין חוק זה אין נפקא מינה אם המיטיב פעל לפי חובה שבדין או שבהסכם או שפעל בהתנדבות; ואין נפקא מינה אם המיטיב הוא אגודה שיתופית שהמוטב אחד מחבריה; אלא שאם היה המיטיב תאגיד העוסק בעסקי-ביטוח - למעט תאגיד המבטח את חבריו בלבד - ופעל לפי חוזה-ביטוח עם הניזוק או המוטב, לא יהיה זכאי להיפרע לפי חוק זה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו לפי חוק אחר.

סבירותה של הטבת הנזק

5. אין להיפרע לפי חוק זה אלא הוצאות, שכר-שירות ודמי-תמיכה סבירים; משכורת או שכר-עבודה שמעביד מוסיף לשלם לעובדו בתקופה שהעובד אינו מסוגל לעבודה עקב נזק הגוף, רואים, לענין זה, כהוצאה סבירה, אלא שאין להיפרע יותר מן המשכורת או שכר-העבודה שהיה העובד מקבל אילו היה מסוגל לעבודה; כן רואים כהוצאה סבירה את הכלכלה הניתנת, והשכר המשתלם, על ידי המדינה לחייל בתקופה שלא היה מסוגל לשירות.