פסק-דין בתיק א 54283/06

א.         מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין            

בעלי הדין בהליך זה חלוקים בשאלה, על מי מוטלת חובת תשלומי היטל סלילת כביש ומדרכה (להלן: "היטל סלילה" ) והיטל התקנת ביוב (להלן: "היטל ביוב").

1.         התובעים-בני זוג, התקשרו ביום 14.7.05 עם הנתבעים בהסכמי מכר (להלן: "ההסכמים") לרכישת זכויות הנתבעים במגרשים ברח' המצור ברמת השרון, הידועים כחלקה 706 בגוש 6599 (להלן: "המקרקעין").

2.         אצטט לכאן את ההוראות הרלבנטיות של ההסכמים, כדלקמן:

2.1       בסעיף 10.1 של ההסכמים נקבע:

"המוכר (הנתבעים-מ.ב.ח) יהא אחראי לכל התשלומים מכל מין וסוג שהוא המגיע בקשר עם הממכר עד למועד חתימת הסכם זה לרבות בגין עבודות פיתוח. ממועד חתימת הסכם זה ואילך, תחול האחריות כנ"ל על הרוכש" (התובעים-מ.ב.ח).

2.2       בסעיף 10.2 להסכמים נקבע:

"הרוכש ישא בעצמו על חשבונו בכל ההוצאות האגרות והמיסים העלויות ושכה"ט הקשורים בביצוע עבודות התכנון, הבניה והפיתוח בממכר ככל שהחיוב (להבדיל ממועד התשלום) בגינו יחול לאחר מועד חתימת הסכם זה".

2.3       בסעיף 12.1 להסכמים נרשם:

"כל המיסים האגרות הארנונות ההיטלים ותשלומי החובה מכל מין וסוג שהוא לממשלה ו/או לעירית רמת השרון ו/או לכל גוף אחר (להלן: "המיסים") החלים ו/או שיוטלו על הממכר עד לתאריך חתימת הסכם זה, יחולו על המוכר וישולמו על ידו, וממועד זה ואילך, יחולו הנ"ל על הרוכש וישולמו על ידו".

3.         התובעים טוענים כי שעה שפנו לעירית רמת-השרון (להלן: "העיריה") על מנת להוציא אישורי בניה על המקרקעין, התברר להם כי חלק מהוצאות היטל הסלילה והיטל הביוב החלים לטעמם מכוח הדין וההסכמים על הנתבעים - בסכום כולל של 180,009 ש"ח - לא שולמו על ידם.

פנייתם של התובעים אל הנתבעים על מנת שאלו האחרונים ישאו בתשלומי ההיטלים סורבו באשר הנתבעים טענו כי על התובעים לשאת בתשלום ההיטלים.

4.         התובעים טוענים כי בצוק העיתים ועל מנת למנוע עיכוב ברישום זכויותיהם במקרקעין ו/או תחילת עבודות הבניה נשאו התובעים, בשם הנתבעים, בתשלום סכומי ההיטלים.

                        בתביעתם זו עותרים התובעים להשבתם בסכום של 180,971 ש"ח.

5.         הנתבעים הכחישו את טענות התובעים וכפרו בזכותם לגבות מהם סכום כלשהו. הנתבעים טוענים כי רכשו את המקרקעין ביום 2.12.03 מבעליהם -הקופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא"י בע"מ (להלן: "הקופה"), וכי במועד התחלת עבודות הסלילה ו/או התקנת הביוב או ההחלטות בגינם, הקופה ולא הנתבעים היו בעלי המקרקעין.

6.         הנתבעים מוסיפים וטוענים כי בימים 22.11.05 ו-28.11.05 העבירו לתובעים את מלוא האישורים הדרושים לרישום המקרקעין על שמם; המקרקעין נרשמו בבעלות התובעים ובכך יצאו הנתבעים ידי חובתם כלפי התובעים ע"פ ההסכמים.

7.         בהידרשם להוראות חוק עזר לרמת-השרון (סלילת רחובות) התשס"ב-2002 (להלן: "חוק סלילת רחובות") טענו הנתבעים כי היטל הסלילה הוטל ע"י העיריה רק בשל בקשתם של התובעים לקבל היתר בניה, וכי ככל שהתובעים טוענים כי בעל המקרקעין בעת תחילת הסלילה הוא החייב בתשלום ההיטל הרי, שהתובעים לא הוכיחו כי העיריה החלה בסלילת הכביש הגובל.

אשר להיטל הביוב אשר הוטל מכח חוק עזר לרמת השרון (ביוב) התשס"א (להלן: "חוק הביוב") טענו הנתבעים כי היטל הביוב הוטל ע"י העיריה על התובעים אך ורק בשל בקשתם של אלו לקבל היתר בניה.

8.         ככללו של דבר, גרסו הנתבעים כי מהוראות שני חוקי העזר הנ"ל עולה כי, ההיטלים נשוא התביעה נועדו להיות מוטלים מטיבם ומטבעם אך ורק על מי שעתיד לבנות על המקרקעין ומכאן שהחובה לשלמם חלה על התובעים.