פסק-דין בתיק א 5386/07

התביעה:

1.         בפניי תביעה לסילוק יד ופינוי של הנתבעת מדירה הנמצאת בקומת הקרקע של בניין ברח' הלל 1 (פינת רחוב בלפור 28) בחיפה והידועה כתת חלקה 9 בחלקה 32 בגוש 10810 (להלן: "המושכר" או "הדירה") וכן לתשלום דמי שימוש ראויים.

2.         התובע הינו הבעלים הרשום של הדירה.

3.         הנתבעת הינה דיירת מוגנת בדירה, והתגוררה בה לאחר פטירת בעלה, המנוח שלמה חזקיהו ז"ל.

טענות הצדדים:

4.         טענות התובע:

א.         בחודש אוגוסט 2006 לכל המאוחר נטשה הנתבעת את הדירה ועברה להתגורר בבית האבות "נאות כיפת הזהב" הממוקם בכיכר מאירהוף 1 בחיפה.

ב.         נטישת הדירה ע"י הנתבעת מפקיעה את זכויותיה כדיירת מוגנת, ועל כן יש להורות על סילוק ידה או מי מטעמה מהדירה.

ג.          על הנתבעת לשלם דמי שימוש ראויים (ריאליים) החל ממועד הנטישה (אוגוסט 2006) ועד החזרת החזקה בדירה בפועל לידי התובע.

5.         טענות הנתבעת:

א.         הנתבעת טוענת כי מעולם לא נטשה את הדירה. היא התגוררה בה לאחר פטירת בעלה יחד בן זוגה לחיים.

ב.         הנתבעת לא עברה להתגורר בבית האבות, אלא רק בודקת את האפשרות להשתלב שם.

ג.          הנתבעת המשיכה וממשיכה לשלם לתובעת את מלוא דמי השכירות, עפ"י חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב 1972 (להלן: "החוק"), בשלמות ובמועד.

ד.         לחילופין מבקשת הנתבעת סעד מן הצדק מבית המשפט.

הכרעה

6.         הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין על סמך החומר שבתיק, ללא תצהירים וחקירת עדים וללא הרחבת חזית.

7.         כהערה מקדמית, אני רואה בטענות שהועלו בכתבי הטענות ולא הועלו בסיכומי הצדדים, כטענות שנזנחו (וראה גם י' זוסמן : סדרי הדין האזרחי מהדורה שישית, ירושלים 1991, עמ' 483).

8.         לאחר שעיינתי בטענות העובדתיות והמשפטיות ונתתי דעתי לסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה לפינוי ולסילוק יד להתקבל, ולהלן נימוקיי: