פסק-דין בתיק א 53503/04

התובעת חברה פרטית להשכרת  רכב, היתה במועד הרלוונטי לתביעה זו הבעלים של רכב 9150150,(להלן" רכב התובעת") , ובו נהגה שוכרת, כנטען בכתב התביעה , בתאריך 7/3/04 עת התקרב הרכב למעבר חציה האט את נסיעתו , ורכב אחר שנסע אחריו נהוג בידי הנתבעת מספר 1 הגב' איילת נבון, ,לא שמר מרחק מאחוריו, ולא עצר  לפני שפגע ברכב התובעת מאחור . ( להלן "התאונה ")

  נטען גם כי עקב התאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים בחלקו האחורי , אשר עלות תיקונם על פי חוות דעת של שמאי מטעם התובעת, היה 5331 ש"ח . תביעה זו הוגשה ע"י התובעת להחזר הוצאותיה וכיסוי נזקיה שנגרמו בתאונה , בטענה כי הנתבעת מספר 1 היא האחראית לאירוע התאונה , ואילו הנתבעת מספר 2 מבטחת הרכב בו נהג הנתבעת 1 , ומכוח הפוליסה היא אחראית לפצות את התובעת על נזקיה.

  הנתבעות בכתב ההגנה שהגישו הכחישו את הנטען בכתב התביעה במיוחד הוכחש הנזק הנטען והקשר הסיבתי בין נזק כל שהוא ברכב התובעת ובין אירוע שהנתבעת 1 הייתה מעורבת בו .

הנתבעות אף צירפו חוות דעת שמאי מטעמן , אשר עיקר האמור בו הוא כי :

"1-  בתאונה הנדונה נגרם נזק קל מאד לרכב הפוגע , לוחית רישוי עוותה קלות

  2- לרכב הנפגע נגרמו נזקים קשים מאד בחלקו האחורי, פח אחורי , מכסה מטען  

      ניזוקו קשות והיה צורך להחליפם, רצפת תא מטען עוותה וטעונה תיקון

 3- לאור האמור לעיל אין אנו מוצאים התאמה מלאה בין הנזקים ואנו שוללים 

      אפשרות כי כל הנזקים המוצגים לצד ג' נגרמו באירוע הנדון "

 בקצרה יאמר כי השמאי המומחה מטעם הנתבעות , קובע כי על פי חומרת הפגיעה בכל אחד משני הרכבים( נזק קל מאד בצורת עיוות לוחית רישוי בחזית רכב הנתבעות, לעומת נזק כמתואר על ידו בחלק האחורי של רכב התובעת) לא יתכן כי הנזקים בשני כלי הרכב נגרמו באותו אירוע . מסקנתו היא אם כן כי לא יכול להיות שהנזק בחלק האחורי ברכב התובעת נגרם בתאונה בה היתה מעורבת הנתבעת 1 ביום 7/3/04 .

  שמעתי את העדים מטעם שני הצדדים , עדת התביעה הגב' תלמה בירו העידה לטובת התובעת, וטענה כי היא זו שנהגה ברכב התובעת ביום האירוע , העידה כי נסעה מביתה למשרדה , האיטה למראה רוכב אופניים מנסה לרדת למעבר החצייה , ואז שמעה "בום" מאחור  , עצרה כדי לראות מה קרה , ראתה בחורה צעירה ומבוהלת אשר התנצלה על כך שפגעה ברכבה מאחור .

 באמצעות העדה הגישה התובעת  תמונות  של  הרכב בחלקו האחורי ( ת/2 ) .

בחקירתה הנגדית עמדה עדת התביעה על כך שרכבה נפגע בצורה משמעותית מאחור , ואף הוסיפה

" לאחר התאונה הסתכלתי על הרכב שלי וראיתי נזקים, אם הנהגת השניה אומרת כי אמרתי לה שלא קרה דבר וכי נסתדר בינינו , אמרתי לה אני זוכרת את זה מאד , הבחורה היתה מאד מבוהלת והזכירה את בתי , אמרתי לה " לא קרה שום דבר " והתכוונתי לנזקי גוף שלנו " .

 בהמשך אורת העדה

"בתחילת העדות שלי אמרתי כי שמעתי מכה וגם הרגשתי מכה , אני נדחפתי קדימה , אני גם שמעתי מכה ..."

 בהמשך

" קבלתי את הרכב חודשיים לאחר מכן חדש לחלוטין , ולא היתה בו אף פגיעה, אני מעיינת בתמונות שאתה מציג בפני , למיטב זכרוני , זהו הרכב שפגע בי "

בחקירה החוזרת ,העדה מעידה כי קיבלה את הרכב בסוף חודש דצמבר (2003 ) והתאונה היתה בסוף מרץ , ומוסיפה כי "הרכב היה חדש לחלוטין ולא היתה בו פגיעה קודמת"