פסק-דין בתיק א 53216/03

התביעה והצדדים לה

1.     התובע היה בזמנים הרלוונטים לאירועים המפורטים בכתב התביעה, חייל סדיר על סף שחרור; אביו, מר ברוך קוטלרסקי (להלן: " ברוך") ו/או " האב"), חפץ לרכוש עבורו רישיונות להפעלת מוניות (להלן: " הרישיונות"), לצורך השקעה.

2.     הנתבע 1, מר חיים מזרחי (להלן: "חיים") שמש באותה עת כמתווך ברישיונות ובמוניות. בנו, הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הינו עורך דין.

3.     לטענת התובע, התקשר אביו, בשמו, עם חיים בשלוש עסקאות, לרכישת שלושה רישיונות להפעלת מונית. עבור כל עסקה שילם אבי התובע לנתבע סך של 140,000 ש"ח.

         בסופו של יום, קיבל התובע לידיו שני רישיונות בלבד  ( מספרי רישיון 5663, 2510), והתמורה עבור הרישיון השלישי ירדה לטמיון - התובע נותר ללא כספו וללא רישיון.

         לפיכך, הוגשה תביעה זו כנגד חיים - עמו נקשרו העסקאות; כנגד הנתבע - אשר לטענת התובע ערך את ההסכם לרכישת הרישיון, התחייב לפעול להעברת הזכויות והתרשל במילוי תפקידו כעורך דין בעסקה - וכנגד מר דני סעדו (להלן: " סעדו"), הוא הנקוב בהסכם כמוכר הרישיון בעסקה שירדה לטמיון.

4.     חיים לא הגיש כתב הגנה במועד. יצוין כי חיים הסתבך בחובות ואנשים נוספים, זולת התובע, טענו ששילמו לו כספים עבור רישיונות ולא קיבלו את התמורה. לפיכך, ניתן ביום 8/12/03 צו לכינוס נכסיו של חיים. ביום 23/11/05 בוטל צו הכרזת פשיטת רגל שניתן בהמשך כנגד חיים, ומשהוסר צו זה עתר התובע למתן פסק דין כנגד חיים, וזה אכן ניתן, ביום 27.3.06.

5.     סעדו הגיש כתב הגנה וטען כי חתימתו הנטענת על ההסכם שבמחלוקת - ת/3 - מזויפת.

לאחר בדיקת טענה זו, עתר התובע לדחיית התביעה כנגד סעדו, והתביעה אכן נדחתה ביום 4/9/2005.

מכאן, שהמחלוקת אשר דרשה בירור נותרה תלויה ועומדת בין התובע לנתבע בלבד, ולהלן גרסאותיהם בתמצית.

גרסת וטענות התובע

6.     התובע אינו מכחיש שהקשר היחיד בנוגע לרישיונות היה בין אביו לבין חיים (ראה פרו' עמ' 8 שור' 13-21); התובע ואביו אינם מכחישים שמעולם לא פגשו את הנתבע (פרו' עמ' 8 שור' 23, פרו' עמ' 28 שור' 5( ולא חתמו על ייפוי כוח עבורו (פרו' עמ' 39 שור' 11).

         עם זאת, טוען התובע שחיים הודיע לאב, במועד ההתקשרות לגבי שלושת הרישיונות, שהנתבע הוא שיכין את ההסכמים ויטפל בהעברת הזכויות על שם התובע.

7.     התובע מוסיף וטוען שהנתבע אכן ערך שלושה הסכמים, לגבי שלושה רישיונות שמספריהם 2510, 5663 ו-10490, אולם העברת הזכויות בוצעו רק לגבי השניים הראשונים (2510 ו - 5663) ואילו רישיון 10490 לא הועבר על שם התובע.

8.     לטענת התובע, הוא שילם לנתבע שכר טרחה בסכום כולל של 1,500 ש"ח, 500 ש"ח עבור כל רישיון, אולם הנתבע כשל בביצוע העסקה השלישית, ומכאן אחריותו לנזק המתבטא, כאמור, בכישלון העסקה.

         במישור המשפטי טוען התובע שהנתבע שימש כבא כוחו בעסקה זו; לחלופין, וגם אם יקבע בית המשפט שאין מדובר ביחסי עורכי דין לקוח, אזי בנסיבות המקרה חב הנתבע בחובת זהירות ואמון כלפי התובע, וחובות אלו הופרו וגרמו לנזק הנטען. התובע טוען שהנתבע התרשל, בין השאר, בעריכת הסכם, לא בדק את הזכויות ברישיון כראוי, לא דאג להבטיח את זכויות התובע, לא דאג לשמירת כספי התמורה ולא פעל כפי שעורך דין סביר היה פועל במקרה הנדון.

גרסת וטענות הנתבע

9.     הנתבע מכחיש שהיה לו קשר כלשהו עם התובע ו/או אביו. לטענת הנתבע, הוא כלל לא שימש כבא כוחו בעסקאות הנטענות, כמו גם לא בעסקאות אחרות, ולא ניתן לכנות את היחסים כיחסי עורך דין לקוח, או כיחסים המקימים חובות זהירות ואמון כלשהן כלפי התובע.

10.   מהבחינה העובדתית טוען הנתבע ש"הלקוח" שלו היה אביו, ואביו בלבד: זה האחרון ביקש אותו לערוך טיוטה לשני הסכמים בלבד - וכך עשה ( פרו' מיום 15/3/06, עמ' 10 שור' 14); טיוטות אלה נמסרו לידי האב, ולטענת הנתבע - עד להגשת התביעה לא ידע מה עלה בגורלן. הנתבע מכחיש שטיפל בעסקאות אלו ותפקידו לגבי ההסכמים כאמור הסתיים עת מסר בידי חיים שתי טיוטות בלבד (נספחים א'1 ו-ג' לתצהיר התובע).

11.   הנתבע אינו מכחיש שטיפל בהעברת זכויות בשני רישיונות על שם התובע (רישיון מספר 2510 ו-5663). הטיפול בהעברת הזכויות בוצע לבקשת חיים, אשר שילם עבור ביצוע פעולות אלו סך של 1500 ש"ח במזומן. הקבלה הוצאה על שם התובע, לבקשת חיים (פרו' מיום 15/3/2006, עמ' 5 שור' 15).

12.   בתמצית טוען הנתבע שהשלים את הפעולות בגינן קיבל שכר טרחה - קרי - העברת שני רישיונות על שם התובע.

         מעבר לכך, לא  התבקש לבצע כל פעולה משפטית, ובוודאי שלא על ידי התובע - שאותו לא ראה מעולם.

המחלוקות הדורשות הכרעה