פסק-דין בתיק א 53009/03

1.         לפני תביעה כספית של לקוח כנגד בנק, אשר ענינה בשיק בנקאי על סך 150,000$ אשר נרכש על ידי התובע מהבנק, וחולל.

רקע עובדתי

2.         התובע הוא אזרחי אמריקאי המבצע עסקים גם בישראל (ודובר עברית רהוטה).

לתובע היה חשבון בבנק המשיב (להלן גם - " הבנק").

התובע ביצע עסקים מסועפים ועשה שימוש רב בשירותי הבנק, ובכלל זה בכל הנוגע להעברות כספים לחו"ל בהיקפים גדולים.

3.         בחודש יולי 1996 רכש התובע מהבנק, לצורך עסקיו, 4 שיקים בנקאיים (שנמשכו לארבעה תאריכים שונים בחודש יולי). שני שיקים על סך 110,000 דולר כל אחד, שיק אחד על סך 150,000 דולר, ושיק אחד על סף 100,000 דולר (ובסה"כ, 470,000 דולר).

4.         מסיבות שאינן לענייננו (אף שהתובע רואה בכך את מקור העוול), חוללו השיקים.

אין מחלוקת כי השיקים נרכשו כדבעי וכי היה על הבנק, נוכח חילול השיקים, להעמיד את תמורתם לזכות הלקוח.

5.         שלושה מארבעת השיקים הושבו לידי הבנק ובכתב התביעה צוין כי הבנק שילם לתובע את תמורתם.

6.         ענינה של תביעה זו, בשיק הרביעי, על סך 150,000 דולר, שמספרו 7772 (להלן - " השיק הרביעי" או " שיק 7772"). למען הסדר הטוב יצויין כי שיק זה מכונה "השיק הרביעי" למען הנוחות בלבד, ואף שמבחינת המועדים אליהם נמשכו השיקים, אין מדובר בשיק אשר נשא את התאריך ה"אחרון" מבין הארבעה (אלא התאריך השלישי מארבעה).

במסגרת התביעה שלפני, דורש התובע מאת הבנק את תמורתו של השיק הרביעי, בתוספת ריבית דולרית של 11% לשנה. סכום התביעה במועד הגשתה: 1,245,695 ש"ח.

תמצית עמדות הצדדים

7.         לשיטת התובע, לא קיבל מעולם מהבנק את תמורתו של השיק הרביעי, חרף פניותיו הרבות. משכך, על הבנק לשלם את התמורה.

8.         לשיטת הבנק, ביום בו נודע על חילול השיק, 5.8.96, הורה התובע לבנק להעביר את תמורת השיק (150,000$) מיידית לחשבון מסוים בחו"ל, וכך נעשה. הבנק צרף מסמך ובו, לשיטתו, הוראת ההעברה הכתובה מאת התובע. חשבון הבנק אליו הועבר הסכום הוא חשבונה של חברה בשם VBS Inc. (או שם דומה), ב- First Union Bank (להלן, בהתאמה - " VBS" ו" חשבון  VBS").

9.         התובע מכחיש כי הורה על העברת הסכום כאמור.

ההליך והעדים

10.       התביעה הוגשה לפי סדר דין מקוצר. הבנק הגיש בקשה למתן רשות להתגונן. לאחר דיון, בו נחקרה המצהירה מטעם הבנק (גב' גרבי), הוסכם על מתן רשות להתגונן.

לצורך התיק העיקרי, הוגשו תצהירו של התובע ותצהירה של נציגת הבנק,            (גב'  ג'רבי).

11.       שני הצדדים הגישו חוות דעת של מומחים בעניני כתב יד. בסופו של יום סוכם, כי אין צורך לחקור את המומחים (וכן בוטל מינויו של מומחה מטעם בית המשפט). זאת, לאחר שהתברר כדלקמן: המומחית מטעם התובע הביעה עמדתה כי כתב היד במסמך שצורף על ידי הבנק (כהוראת העברה) איננו כתב ידו של התובע, ולשיטת הבנק עמדה זו אינה רלבנטית. במקביל, המומחה מטעם הבנק הביע עמדתו כי כתב היד במסמך האמור, הוא אותו כתב יד כפי שמופיע במסמכים אחרים (שאליהם התייחס), והתובע נאות לקבל קביעה זו לצורך המשפט ולא לחלוק עליה (ר' פרוטוקול ישיבת 13.4.05, בבש"א 161300/05, וכן החלטה בסיפא ישיבת 12.12.06).

12.       התובע וגב' ג'רבי נחקרו בחקירה נגדית. הצדדים סיכמו את טעוניהם.

לב המחלוקת

13.       חלק ניכר מהסוגיות העובדתיות אשר ביסוד תיק זה, אינו שנוי במחלוקת. ברם, החלק אשר שנוי במחלוקת, מביא לקרע של ממש בין הצדדים.

14.       אין מחלוקת כי השיק (הבנקאי) הרביעי חולל וכי היה על הבנק להעמיד לזכות התובע את התמורה בגין השיק.