פסק-דין בתיק א 52834/04

מונחת בפני תביעה כספית לתשלום סך של 43,162 ש"ח. ביסודה של תביעה זו, טוענת הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן:"התובעת"), כי חב לה סוכן הביטוח, איציק שמאי הכהן (להלן:"הנתבע") את סכום התביעה וזאת מכיוון שלא עמד בהתחייבותיו לחברה.

רקע:

ההלוואה:  

ביום 9.7.2000 נטל הנתבע הלוואה מאת התובעת בסך 32,000 ש"ח. מהסכם ההלוואה עולה כי שיעור ריבית ההלוואה תהא 5% לשנה ובמידה שהלווה יפגר בהחזר ההלוואה , יהא עליו לשלם בנוסף על האמור גם ריבית פיגורים והפרשי הצמדה והכל בהתאם לתנאי החוזה.

לטענת התובעת, על פי הרשום בספרי החברה, חייב הנתבע סך של 6,771 ש"ח בעבור יתרת תשלום ההלוואה, נכון ליום 25.7.04.

החזר עמלות:

פועל יוצא מהיות הנתבע סוכן ביטוח בחברה התובעת, פתחה התובעת חשבון פנימי בו ניהל הנתבע את חשבון העמלות. בחשבון הנ"ל, קיבל הנתבע אשראי על פי תנאי העבודה והנהלים במשרדי התובעת, והכל כנהוג ביחסי חברות ביטוח - סוכן.

לטענת הנתבעת, יתרת חובו של הנתבע לתובעת בחשבון עמלות נכון ליום 25.7.04 עומד על סך של 36,390 ש"ח.

לטענת הנתבע, חישובי התובעת שגויים והיא העבירה את העמלות לצד ג' תחת להעבירם אליו ולכן הוא אינו חייב מאומה לתובעת.

לחלופין, טוען הוא שאם יחוב בדבר, אזי על צד ג' לשאת בחוב כי המדובר בכספים שלו שהועברו שלא כדין לצד ג' והיו אמורים לסגור את חובו כלפי התובעת.

התביעה נוהלה ב"סדר דין מהיר", על כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

דיון

ההלוואה:

הלכה היא מלפני בית המשפט, כי על הטוען "פרעתי" רובץ נטל הראיה להוכיח טענתו. נטל זה קבוע ולעולם אינו עובר לתובע (י' קדמי בספרו על הראיות, חלק שלישי (2003) ע' ).  משמעות הגנה זו היא, כי הנתבע מודה בעובדות שטען להן התובע בפרשת תביעתו אך גורס, כי אינו חייב בתשלום בשל אירועים הקשורים בו עצמו.

בענייננו, מודה הנתבע כי קיבל את ההלוואה, סעיף 3 לתצהיר הנתבע: " ביולי 2000 הלוותה לי התובעת סך של 32,000 ש"ח מתוכם שילמתי במשך הזמן סכום נכבד ... "  ,אך טוען, כי פרעה.

הנתבע אישר בחוזה ההלוואה (סעיף 15) כי "ספרי החברה ישמשו מקור להתחשבנות הצדדים ויהוו הוכחה סופית לכל הקשור ונוגע להסכם זה ". פועל יוצא, שעל הנתבע להוכיח את קו הגנתו ולפיה פרע את החוב, שומה היה עליו לבקש בכל אחד ממועדי הפירעון אסמכתאות לכך שחלקו היחסי בחוב נפרע, כך יכל להוכיח כי כל ההלוואה נפרעה, משלא עשה כן, נטל ההוכחה נשאר על כתפיו עד אשר יוכח אחרת.

לאור המוצגים שהוצגו בפני לא הצליח הנתבע להוכיח כי פרע את ההלוואה על פי תנאי הסכם ההלוואה.

החזר עמלות :

טענתו המרכזית של הנתבע יסודה בעובדה ולפיה הועברו עמלות הסוכן שהיו אמורות להשתלם לזכותו לידי סוכנות הביטוח בה עבד במקביל היא : "סדן סוכנות לביטוח חיים בע"מ" (להלן:"הצד שלישי") . פעולות אלו של התובעת, לטענתו, התבצעו ללא אישור או רשות.