פסק-דין בתיק א 52597/07

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 17,354 ש"ח. 

גילאור חשמל ואלקטרוניקה בע"מ (להלן: "התובעת 1"), הינה חברה הרשומה בישראל  העוסקת בין היתר במכירת מערכות אלקטרוניות לרבות אזעקות לאבטחת בתי עסק.

א.א. מוקד 101 בע"מ (להלן: "התובעת 2") הינה חברה הרשומה בישראל  העוסקת בין היתר במתן שירותי מוקד ממוחשב.

בתקופה המדוברת נמנתה און טון שירותי הובלה בע"מ (להלן: "הנתבעת") הנתבעת על לקוחותיה של תובעת 1 ותובעת 2 כפי שיפורט להלן: ביום 05/10/93 התקשרה הנתבעת בהסכם עם התובעת 2 לצורך קבלת שירותי מוקד (העתק ההסכם צורף (כנספח א' לכתב התביעה), בהתאם להסכם התחייבה הנתבעת לשלם דמי מנוי חודשיים בסך של 100 ש"ח בחודש בתוספת מע"מ.

כמו כן השאילה הנתבעת מאת התובעת משדר בשווי 700 דולר (ארה"ב) אשר היה עליה להחזירו בסיום החוזה.

ביום 03/02/94 הותקנה מערכת האזעקה והמשדר. במהלך החודשים 02/03-02/04 נעשה שימוש פעיל בשירותי מוקד אשר סיפקה התובעת 2.

בימים 11/04/01, 12/04/01 סיפקה התובעת 1 עבודות חווי וצנרת בהתאם להזמנת הנתבעת בשווי כולל של 5,417 ש"ח אשר בגינם הוצאו שתי חשבוניות (צורף כנספחים ז' 1-2 לכתב התביעה). ביום 20/01/02 הוחלף לוח מקשים לאור הזמנת הנתבעת בסך של 680 ש"ח בתוספת מע"מ (צורף כנספח ח' 1-2 לכתב התביעה).

על אף פניות חוזרות ונשנות סירבה הנתבעת להסדיר את חובה מכאן שהדבר מהווה הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים ומשכך מבקשות התובעות כי יתקבל תשלום בעבור דמי המנוי, עלות המשדר ועבודות החיווי והתיקונים הנוספים אשר פורטו לעיל.

לאחר שכל ניסיונות התובעות לגבות את החוב האמור העלו חרס, לא נותר בידיהן כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

הנתבעת הכחישה את טענות התובעות מכל וכל. לשיטתה, ההסכם שעליו חתמה הינו הסכם אחיד הכולל תנאים מקפחים רבים. לגישת הנתבעת לאחר חודש 09/03 לא ניתן כל שירות  על ידי התובעת 2. בלילה שבין ה-13 ל-14 לספטמבר 2003 נפרצה חצר  עסקה של הנתבעת ונגנבה משאית מסוג וולבו מ.ר 00-080-86 לאור כך הוגשה תלונה במשטרה (צורף כנספח א' לכתב ההגנה). לאור מחדליה של התובעת 2 חדלה הנתבעת מלעבוד עמה והחל מיום 22/09/03 התקשרה בהסכם  אל מול חברת אגודת השומרים מערכות אזעקה ושירותי מוקד בע"מ, אשר התקינה מערכת אזעקה חדשה ובעבורה שולם סך של 17,145 ש"ח (צורף כנספחים ב' 1-3 לכתב ההגנה).

לגישת הנתבעת מערכת ממסר אשר הותקנה על ידי  התובעת 2 נתגלתה כלא תקינה דבר אשר איפשר את גניבת המשאית. הנתבעת העלתה טענות קשות באשר לתפקוד התובעות ובאשר לתקלות שונות אשר נתגלו במערכת האזעקה.

באשר לעבודות החיווי והשירות אשר ניתנו טוענת התובעת כי עבודות מעין אילו מעולם לא הוזמנו ובמידה ובוצעו הרי שבוצעו במסגרת העסקה הכוללת. לגישת הנתבעת לאור מחדליה של התובעת קיימת לה זכות קיזוז בשיעור של 39,542 ש"ח.

בתאריך ה -02/01/08 התקיים בפני דיון מקדמי, בו, הוצע לצדדים כי יתנו לבית המשפט לפסוק בסכסוך דנן על דרך הפשרה בגבולות שבין 3,600 ש"ח ל 12,600 ש"ח.

 ביום 14/05/08 הודיעו הצדדים על הסכמתם להסמיך את בית המשפט ליתן פס"ד בדרך זו.

דיון

בדיון אשר התקיים הודיע ב"כ התובעת כי המשדר הוחזר ומשכך ביקש להפחית מסכום התביעה סך של 3,436 ש"ח.

באשר לטענה כי החוזה הינו חוזה אחיד ובו תנאים מקפחים רבים, הוצג בפני בית המשפט פסק דין חח"א 7,8/86 מבית המשפט לחוזים אחידים אישר את החוזה.

מערכת הזעקה חדשה הותקנה ביום 22/09/03. בהתאם לדוח קריאות השירות של התובעות, עולה כי ביום 31/07/03 בשעה 20:50 הופעלה מערכת המפעיל ואילו האירוע הבא אשר מופיע בדוח הינו מיום 26/02/04 אשר בו מצוין " ענת > פתיחת אירוע ע"י מפעיל". דבר זה ממחיש את העובדה כי לא נעשה שימוש במערכת התובעות לאחר התקנת מערכת האזעקה החדשה, עם זאת לא ניתן להתעלם מן העובדה כי הנתבעת התקשרה בחוזה מחייב ומשכך אין היא יכולה להתנער באופן חד צדדי ממנו.

הצדדים בחרו, בנסיבות  העניין, לקבל את הצעת ביהמ"ש ולהפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם,  על פי הקבוע בסעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט, לאחר טיעון קצר מכל צד.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.