חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק א 5252/03

: | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
5252-03
19.5.2005
בפני :
אהרן פרקש

- נגד -
:
1. עזבון המנוח ניסים גוזלן ז"ל
2. חיה דניז כהן

עו"ד אברהם בראל ואח' 		:
1. מינהל מקרקעי ישראל
2. מאיר אליהו
3. שמואל אליהו

עו"ד יאיר לבנה - מפרקליטות מחוז ירושלים
עו"ד ש. מורדוך ואח'
פסק-דין

בקשתם של הנתבעים לדחות התובענה על הסף מחמת התיישנות.

התובענה

1.         התובע מס' 1 הינו עזבונו של המנוח ניסים גוזלן ז"ל (להלן: "המנוח") והתובעת 2 הינה יורשתו היחידה של המנוח (להלן: "הבת").

2.         על פי הנטען בכתב התביעה, קיבל המנוח עם עלייתו ארצה, בשנת 1956, ממינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"), זכויות בדירה הנמצאת ברחוב קדושי סטרומה  68, בשכונת מנחת (מלחה) בירושלים (להלן: "הדירה"). שטח הדירה היה 120 מ"ר.

3.         המנוח עזב את הדירה בשנת 1973, עקב מצבו הבריאותי הרופף ועבר להתגורר אצל בתו עד לפטירתו בשנת 1978.

4.         בשנת 1977 לערך יצא המינהל במבצע למכירת הזכויות בדירות בהן התגוררו דיירי השכונה, ואלו קיבלו הזמנה והפניה להסדרת רכישת הדירות.

5.         לאחר פטירתו של המנוח פנתה הבת למינהל בבקשה לרכוש את הדירה בה התגוררו הוריה (נספח ג' לכתב התביעה). ביום 1.7.79 החליט המינהל לאטום את הדירה ולא להיענות לבקשת הרכישה (נספח ד' לכתב התביעה), וכך הודע לה ביום 18.7.79 (נספח ה' לכתב התביעה).

6.         עוד נטען בכתב התביעה, כי בשנת 1997 נודע לתובעת כי הנתבעים 2 ו-3 (להלן: "הנתבעים"), שהינם קרובי משפחה, השתלטו על הדירה וסיפחוה לדירתם ומשמשת למגוריהם.

7.         בכתב התביעה התבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי לפיו "התובע הינו בעל זכויות בדירה ... ולהורות על פינויים של הנתבעים 2 ו-3 מהדירה ...".

ההגנה מטעם המינהל

8.         בכתב ההגנה שהגיש המינהל נטען, כי בשנת 1970 התגורר המנוח עם רעייתו בדירה ברח' קדושי סטרומה 50 בשכונת מנחת.

בשנת 1973 המציא ועד הכפר מלחה למינהל רשימה מלאה של תושבי הכפר, אולם שמו של המנוח לא נכלל בה.

המינהל החליט ביום 1.7.79 לאטום את הדירה וכך הודע לתובעת.

בשנת 1997 נבדק תיק הנכס ומדו"ח פעולה שהוכן עולה, כי הנתבעים "חדרו לחדר שצמוד לדירתם שיפצו אותו וצרפו לדירתם".

9.          עוד נטען בכתב ההגנה של המינהל, כי לתובעים אין ולא הייתה כל זכות בנכס,  ולכל היותר היה המנוח בר-רשות בנכס כל עוד התגורר בו. זכות זו הינה אישית ואינה ניתנת להעברה, ופקעה עם עזיבת המנוח את הנכס בשנת 1973.

ככל שטענות התובעים מופנית למינהל חלפה תקופת ההתיישנות לגביהן.

עוד נטען, כי המדובר בחדר אחד במצב ירוד מאוד, "חירבה", ללא חלונות, ואינו בשטח שצויין על ידי התובעים בכתב התביעה.

             עוד הוסיף המינהל וטען, כי אם יתברר שהנתבעים פלשו לנכס של המינהל, כי אז מתכוון המינהל לפעול לפינויים.

ההגה מטעם הנתבעים 2-3

10.       בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי כתב העילה אינו מגלה עילה, שכן על פי כתב התביעה לא היו למנוח זכויות בדירה והתובעת רק ביקשה לרכוש אותן מהמינהל בשנת 1977, אך נדחתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>