פסק-דין בתיק א 522470/01

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת, שהתקינה מעלית בבית בו הוא מתגורר, כאשר המעלית לא תאמה את ההסכם בשלושה פרטים:

א.                 רוחב פתיחת דלת המעלית הינה 63 ס"מ ולא 70 ס"מ, כאמור בהסכם.

ב.                 דלתות המעלית אינן אוטומטיות.

ג.                  המעלית הידראולית ולא חשמלית.

כתוצאה מהאמור, לטענת התובע, אשר אמו התגוררה בדירה ונזקקה לכסא גלגלים, היא לא יכולה היתה להשתמש במעלית ונגרמו לו נזקים כספיים. כמו כן תיקון הליקויים האמורים גם הוא בגדר נזק הנתבע בתביעה זו.

הנתבעת הכחישה את כל טענות התובע.

ההסכם להתקנת המעלית נחתם ביום 18.1.00 בין 4 בעלי דירות בבניין לבין הנתבעת, כאשר התובע לא היה צד להסכם.

בנספח 3 להסכם זה שבו תאור ופרטים טכניים נכתב באשר ל-3 הפריטים דלעיל, כדלקמן:

"  1.4      דלתות חוץ כנף, דלתות פנים אוטובוס.

1.6              מתקן הרמה חשמלי.

3.6              פתח הכניסות 700 מ"מ X 1,950 מ"מ".

ביום 15.11.00 ערך התובע חוזה מכר עם הגב' נלי בלומרוזן לרכישת הדירה נשוא תיק זה.

בהסכם המכר מצויין כי התובע רוכש את הדירה וכן את זכויות המוכרת במעלית.

סעיף 6 בהסכם המכר על עשרת סעיפיו הקטנים יוחד לעניין המעלית.

בסעיף 6(א) להסכם נכתב כדלקמן :

"מוסכם על הצדדים כי תנאי יסודי להתקשרות הוא קיומה של מעלית הפועלת והמגיעה עד לדירה בנכס, כאשר פתח הכניסה למעלית הינו ברוחב של 64 ס"מ נטו, כדי לאפשר לאם הקונה, שתתגורר יחד עימו בנכס, אישה המרותקת לכסא גלגלים, להשתמש במעלית בבואה ובצאתה מהדירה."

כבר בשלב זה ברור כי התובע הסכים כי רוחב פתח הכניסה למעלית הינו 64 ס"מ, כטענת הנתבעת כי עניין זה סוכם עם הדיירים החתומים על הסכם בניית המעלית.

סעיף 6(א) האמור מציין את ההסכמה האמורה, שאם לא כן לא היה מצויין בו רוחב הפתח.

מאחר והיו חילוקי דעות לגבי רוחב הפתח, החלטתי לערוך ביקור במקום (ערכתי 2 ביקורים כאלה).