פסק-דין בתיק א 51838/04

1.         לפני תביעה של מבוטחת כלפי מבטחת, בענין 3 פוליסות לביטוח חיים.

שלוש הפוליסות נרכשו בחברת ירדניה חברה לביטוח בע"מ, והועברו בשנת 1986 לטיפולה של הנתבעת.

2.         מרכז הכובד של התביעה הוא בפוליסה אשר המבטחת שלחה לגביה, אל המבוטחת (התובעת), דיווחים שנתיים שגויים, אשר ציינו סכומי פדיון העולים עשרות מונים על סכומי הפדיון שהיו אמורים להיות נובעים מהפוליסה. מה דינה של התנהלות זו?

כללי

3.         שלוש פוליסות נשוא כתב התביעה הן אלו:

א.                  פוליסת ביטוח חיים מספר 4712477 (להלן - " פוליסה 477").

ב.                  פוליסת ביטוח חיים מספר 7053900 (להלן - " פוליסה 900").

ג.                   פוליסת ביטוח חיים מספר 4540977 (להלן - " פוליסה 977").

4.         במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק, ניתן פסק דין חלקי ביום 2.2.05 (כב' השופטת סימון), אשר בעקבותיו שילמה הנתבעת לתובעת כספים שאינם שנויים במחלוקת.

5.         לאחר זמן ובהסכמה, הגישו הצדדים כתבי טענות מתוקנים ותיאור הטענות אשר יובא להלן, מתייחס בעיקר למסמכים מאוחרים אלה.

תמצית עמדות הצדדים

התביעה

6.         בכל הנוגע ל פוליסה 477 טוענת התובעת כי ערך הפדיון לפי נתוני הנתבעת נכון לחודש דצמבר 2003 עמד על סך של 245,357 ש"ח, כי במשך שנים הומצאו לה דו"חות פירוט של מצב הפוליסה בהם צוין סכום פדיון מעין זה והיא הסתמכה בתום לב על דיווחים אלה ושינתה את מצבה הכלכלי לרעה. לשיטת התובעת, הנתבעת מנועה מלטעון לטעות ולכל הפחות יש להשית עליה פיצויים מתאימים. התובעת טוענת בהקשר זה גם להפרת חובות שבחיקוק לרבות סעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 וחוזר של המפקח על הביטוח.

7.         בענין פוליסה 900 טוענת התובעת כי לא עלה בידיה לקבל מידע מהנתבעת לגבי פוליסה זו ויש לומר כי הנתבעת התרשלה והפרה חובות שבחוק לשמור את תיק הפוליסה.

8.         בענין פוליסה 977 נטען כי הנתבעת המציאה לתובעת המחאה על ערכי הפדיון בעיכוב ובאופן שלא איפשר את פרעון ההמחאה (במועד בו חלף תוקפה של ההמחאה).

9.         התובעת דורשת במסגרת כתב התביעה, את סיכום הערכים שהם לשיטתה ערכי הפדיון של הפוליסות, סך כולל של 257,450 ש"ח, וכן ריבית מקסימלית מיוחדת בהתאם לסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981.

יצוין כי התובעת טענה בסעיף 21 לכתב התביעה גם לנזק שאינו ממוני ועתרה ל"הוצאות עונשיות ו/או כל פיצוי אחר". אולם, סכום התביעה כפי שצוין בכתב התביעה, ובגינו שולמה אגרה, מתייחס לסיכום ערכי הפדיון בלבד, ובהתאמה, לכך בלבד התייחסו סיכומי התובעת.

ההגנה

10.       בכל הנוגע לטעוני הנתבעת, יצויין בתמצית כי זו טוענת ש פוליסה 977 שולמה בעקבות פסק הדין החלקי ואין כל עילה לגביה, וכי פוליסה 900 נפדתה על ידי התובעת באופן מלא עוד בסוף שנות השמונים.

בענין פוליסה 477 טוענת הנתבעת כי חלה טעות כאשר הוקלד בשגגה סימול תוכנית ביטוח שגוי במחשב. בשל שגגה זו, חישב המחשב ערך פדיון גבוה מהסכום הנכון והטעות התגלתה כאשר התובעת פנתה לביצוע פדיון. לשיטת הנתבעת, דרישתה של התובעת לקבל סכום גבוה בהרבה מהסכום הנכון, הינה נסיון לעשות עושר שלא במשפט ויש בה משום חוסר תום לב.

טענת התיישנות שהועלתה בכתב ההגנה, נזנחה למעשה בהמשך.

הערות דיוניות

11.       התביעה החלה דרכה לפי סדר דין מקוצר. בהסכמה, נמחקה כותרת התביעה וניתן פסק דין חלקי (ומוסכם על הצדדים כי יש להפחית מסכום התביעה המקורי את הסכומים ששולמו). בסתיו 2006 הועבר התיק לשמיעה לפני.

12.       הצדדים הגישו ראיות לאחר שפנו לגישור, והמהלך לא נשא פרי.