פסק-דין בתיק א 51796/04

התובעת עוסקת באספקת שירותי תקשורת בינלאומיים לרבות הספקת שירותי אינטרנט. לטענתה חב לה הנתבע חוב בסך 4,289 ש"ח בעבור הספקת שירותי אינטרנט.

טוענת התובעת כי עבור שירותים אלו שסופקו התחייב הנתבע כלפי התובעת במפורש או מכללא לשלם דמי שכירות בגין הציוד ו/או שימוש בשירותים בהתאם לתעריפים הנהוגים אצל התובעת.

מנגד טוען הנתבע שלא התקשר עם הנתבעת בחוזה נשוא התביעה.

לטענתו, מנוי הוא לקבלת שירותי התובעת, אך מנוי זה אינו המנוי נשוא התביעה. בגין המנוי אשר מנוי הוא משלם הוא את תשלומיו כסדרם ובמועדם במשך מספר רב של שנים.

לגרסתו, בנו שי דדוש עבד בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה תחת ניהולו של ד"ר עו"ד שאול פורת( להלן:"ד"ר פורת") והאחרון התקשר עם הנתבעת לשם קבלת שירותיה בשמו וללא ידיעתו.

ד"ר פורת, חיבר קו האינטרנט בביתו של הנתבע, ובנם היה עושה שימוש  בקו לצורכי עבודה מביתו.

מוסיף הנתבע וטוען כי מעולם לא נשלחו לו כל הוראות תשלום למענו ועל כן לא ידע בדבר קיום החוב.

התביעה נוהלה ב"סדר דין מהיר", על כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

דיון:  

חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. הצעה וקיבול הם הצהרות רצון, בדרך כלל עוקבות, ורק כאשר נוצר מפגש מלא ותואם יתקיים עקרון גמירות הדעת וייווצר חוזה. גמירות דעת יכולה להתקיים כאשר דרישת המסוימות התמלאה. וכאשר הקיבול מתייחס לאותה הצעה שהועלתה מבלי לשנותה.

התובעת טוענת כי התקשרה עם הנתבע, לשם ביסוס טענה זו לא הביאה הנתבעת כל ראיה אשר תתמוך את טענה זו. נהפוך הוא, מעדותה של נציגת התובעת, הגברת מירי אוזן עולה כדלקמן  (עמ' 14, שורה 17 לפרוטוקול):

" ש.   את שוחחת פעם עם הנתבע דדוש צבי ?

ת.      לא.

ש.      כלומר, כל מה שידוע לך מבוסס על מה ששמעת או קראת

      מהמסמכים,נכון?

ת.      מה שמתועד במערכת.

וכן עמ' 6, שורות 1-2.

               ש.      את יכולה להפנות את ביהמ"ש למסמך עליו חתם הנתבע ?

ת.         הנתבע לא חתם על מסמך. מדובר בעיסקה במסמך חסר ( טלפונית ).

וכן עמ' 8, שורות  12-14,

ש.         איך את יודעת שהנתבע הוא זה שעשה הפניה הראשונית ולא משהוא       אחר?