פסק-דין בתיק א 51379/06

יסודה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שארעה ביום 12.2.2006 בכביש הצ'ק פוסט בחיפה בסמוך לכניסה לנשר..במקום התאונה שני נתיבי נסיעה  כאשר מימין קיים מפרץ לאוטובוסים. בתאונה היו מעורבים שלושה כלי רכב האחד רכב מסוג ב.מ.וו הנהוג בידי עד תביעה מס' 1 ומבוטח באמצעות התובעת הפניקס חב' לבטוח בע"מ רכב מסוג מיצובישי הנהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח באמצעות הנתבעת 2, היא התובעת שכנגד ורכב מסוג רנו הנהוג בידי עד הגנה מס' 2.אין מחלוקת כי עובר לתאונה נסעו הרנו והמיצובישי בנתיב הימני וכי המיצובישי נפגע על ידי הב.מ.וו ונהדף לעבר הרנו. המחלוקת בין הצדדים הינה היכן נסעה הב.מ.וו עובר לאירוע, כאשר על פי גרסת התובעת והעד מטעמה נסעה זו בנתיב השמאלי ודרכה נחסמה על ידי המיצובישי שסטה שמאלה וזאת מאחר ומונית אלמונית עצרה במפרץ באלכסון שחלקה האחורי חוסם חלק מן הנתיב הימני לפיכך עקפה הרנו את המונית המיצובישי ביקש לעקוף את שניהם חדר לנתיב הנסיעה השמאלי שם נסעה הב.מ.וו חסם דרכה לפיכך פגעה הב.מ.וו עם חלקה הקדמי הימני בחלק שמאלי אחורי של המיצוביש וזו נהדפה ימינה ופגעה ברנו. מאידך טוענים הנתבעים כי שלושת כלי הרכב נסעו בזה אחר זה בנתיב הימני וכי עסקינן בתאונת שרשרת כאשר כלי הרב בסטייה שמאלה בשל עצירת המונית.

בפני העידו שלושת הנהגים.

ראשית עדותו של נהג הרנו הלה למעשה לא יכול לשפוך אור על המחלוקת שבין הצדדים שכן כל שהוא יודע לומר הינו כי האט בשל מונית ואוטובוסים שיצאו מהמפרץ ונפגע מאחור על ידי המיצובישי בצד ימין את מצב כלי הרכב עובר לפגיעה בו ואת השתלשלות הדברים טרם פגיעה זו לא ראה.

אשר לעד תביעה מס' 1 נהג הב.מ.וו הלה טוען בכל הגרסאות שמסר בהזדמנויות שונות כי נסע כל העת בנתיב השמאלי מאחר והוא מכיר את המקום והיה ער לבעייתיות שיוצר המפרץ המצוי מימין ואכן ראה כי הנתיב הימני נחסם בחלקו על ידי מונית וכן את הרנו העוקף את המונית ואת המיצובישי שביקש לעקוף, לדבריו, את שניהם חודר לנתיב השמאלי וחוסם דרכו. העד ניסה לבלום ולברוח שמאלה אך ללא הצלחה והתוצאה  פגיעה בפינה שמאלית אחורית של המיצובישי אשר כתוצאה מהמכה הסתובבה לכיוון הרנו ופגעה בה בחלק ימני אחורי.

טוען בפני ב"כ הנתבעים בסיכומיו כי גרסתו של עד תביעה 1 אינה קוהרנטית וכי נתגלו סתירות בדבריו מחד ומאידך מלין הוא הכיצד ולמרות שראה העד את השתלשלות האירועים ואף ניסה לברוח שמאלה לא מנע פגיעה במיצובישי.

אשר לעדותו של עד הגנה 1 נהג המיצובישי לגרסתו של זה בבית המשפט ראה את הרנו נעצרת עצר בעקבותיה ולפתע חש במכה בצד שמאל אחורי ונהדף לעבר הרנו. דא עקא שבהמשך דבריו ובחקירתו הנגדית אומר הנתבע כי ראה בנתיב השמאלי 3 כלי רכב כאשר הב.מ.וו הרכב השלישי וגם אחרי המכה ראה את הב.מ.וו מאחוריו בנתיב השמאלי ולא ראה היכן ובאיזה נתיב נסע הב. מ.וו  לפני התאונה. מכאן שמחד מאשר למעשה הנתבע את גרסת התביעה  כי רכבה נסע כל העת עד לאירוע התאונה בנתיב השמאלי וכי דרכו נחסמה וכל זאת בניגוד גמור לכל הגרסאות הקודמות של הנתבע בהן ניסה להציג מצג של תאונת שרשרת זחית אחור שארעה בין שלושה כלי רכב שנסעו באותו נתיב.

זאת ועוד גם מיקום הפגיעות בכלי הרכב מצביע על נכונות גרסת התביעה.

לפיכך השאלה היחידה העומדת בפני הינה האם יכול היה עד התביעה למנוע את התאונה והאם יש לזקוף לחובתו במקרה דנן רשלנות תורמת.

לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים לעניין זה מצאתי כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית. העד לא נסע במהירות גבוהה שכן נסע בעקבות שני כלי רכב אחרים. מיד משהבחין בהשתלשלות הדבירים בנתיב הימני ובסטיית המיצובישי נקט בשתי הפעולות המתבקשות דהיינו בלימה וניסיון לסטייה שמאלה שלא צלח מאחר ומשמאל הייתה מדרכה בה פגע. ובשים לב לעובדה כי דרכו של זה נחסמה ואין עסקינן באי שמירת מרחק הרי שלא ניתן לייחס לנהג זה רשלנות תורמת.

התוצאה הינה כי אני מקבלת את התביעה העיקרית ודוחה את התביעה שכנגד.

לפיכך אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד בתביעה העיקרית לשלם לתובעת סך של 52,358 ש"ח צמוד ליום 19.3.06 ועד התשלום המלא בפועל בצרוף 10% שכ"ט עו"ד ומע"מ וכן סכום האגרה בו נשאה התובעת וסך של 22 ש"ח עבור עד התביעה וסך של 250 ש"ח עבור עד הגנה 2.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום 1.1.08 בהעדר הצדדים

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים

פנינה פליגלמן, שופטת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: