פסק-דין בתיק א 51229/03

מבוא:

1.                לפני תביעת התובע מס' 1 - קטין, יליד 1998, באמצעות הוריו - התובע מס' 2 (להלן: " האב") והתובעת מס' 3 (להלן: " האם"), בגין נזקי גוף שנגרמו, לטענתם, לתובע, בתאונה שארעה, לטענתם, ביום 2.5.01 (להלן: " התאונה").

2.                עפ"י הנטען, הנתבעת 1 (להלן: " הנהגת"), נהגה במועד התאונה ברכב מסוג רנו אקספרס מספר רישוי: 3074916 (להלן: " הרכב"). הנהגת הינה סוכנת למכירת דלתות רב בריח. במסגרת עבודתה שיווקה הנהגת במועד התאונה, כמו גם בשנים שלאחר מכן, דלתות רב בריח, בין היתר, בג'אסר אל זרקא, מקום מגורי התובע והוריו.

3.                אין מחלוקת כי הנתבעת 2 (להלן: " המבטחת") הנפיקה פוליסת ביטוח, אשר ביטחה במועד התאונה את השימוש ברכב, בהתאם ל פקודת ביטוח כלי רכב מנועי, תש"ל - 1970, וכי הפוליסה הייתה בתוקף במועד התאונה.

4.                הצדדים חלוקים בשאלת עצם אירוע התאונה, אם בכלל, ועל כן, כב' השופט בכר הורה על פיצול הדיון, כך שתחילה יתקיים דיון בשאלת החבות בלבד.

5.                פסה"ד ניתן לאחר ששמעתי את עדויותיהם של עדי התביעה: האם, האב, דודו של התובע - מר עקאב עמאש (להלן: " הדוד"), שכנו של התובע מר מוחמד עמאש (להלן: " הדייג"), שכן נוסף של התובע מר שאדי עמאש (להלן: " החובש"), וכן עיינתי בתצהירי עדויותיהם הראשיות של העדים הנ"ל.

כן שמעתי בישיבת יום 7.2.06 את עדותה של הנהגת, וכן את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין.

כמו כן עיינתי במסמכים שהוגשו ע"י הצדדים, לרבות תצהיר עדותה הראשית של הנהגת.

מתן פסה"ד עוכב על ידי, מתוך תקווה כי יעלה בידי הצדדים להגיע להסדר של פשרה, בטרם יינתן פסה"ד.

6.                אקדים ואומר כי הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו, ועל כן דין התביעה להדחות.

• 7.                  כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יאמר אחרת.

תמצית גרסת התביעה

8.                ביום 2.5.01 בשעה 17:30 לערך, שיחק התובע (שהיה באותה עת כבן 3 שנים) בחצר ביתו (להלן: " החצר"). אותה שעה חנה במקום הרכב. הנהגת שבה לחצר על מנת לנסוע ברכב. במהלך נהיגת הרכב לאחור, תוך כדי יציאה מהחצר, פגע הרכב בילד שעסק בחפירת בור בחצר. הנהגת עזבה את המקום מבלי להושיט עזרה לתובע וחרף צעקות הדייג .

מיד לאחר מכן האם, יצאה אל החצר מפתח ביתם, שמעה צעקות של ילדים שקוראים לה ואומרים כי התובע נפגע מהרכב. האם הבחינה בתובע שוכב על הקרקע, צועק ובוכה.

התובע הועבר לביה"ח הילל יפה בחדרה, שם אושפז במשך 3 ימים.

במקביל, נעשו ניסיונות לאתר את הנהגת. לאחר מספר שעות, עלה בידי האב לשוחח טלפונית עם הנהגת, אשר כל אותה העת המשיכה לשווק את הדלתות אצל לקוחותיה בכפר.

תמצית גרסת ההגנה

9.                הנהגת החנתה את הרכב בחצר. כאשר שבה הנהגת לחצר, לאחר כמחצית השעה, היא הבחינה בכלב החופר בור במקום. הנהגת נהגה בזהירות לאחור, לא הבחינה בכל ילד, לרבות בתובע, ועזבה את המקום, מבלי שפגעה באיש.

ממצאים ומסקנות