פסק-דין בתיק א 51043/03

זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף.

עפ"י הנטען בכתב התביעה ביום 28.8.96', בעת שהתובעת בילתה עם משפחתה במלון של נתבעת 1, היא הגיעה לחדר האוכל, ניגשה לכיוון המזנון והחליקה על שיירי מזון שהיו פזורים על הרצפה, נפלה ונפגעה.

התובעת פונתה לביה"ח יוספטל, ונאלצה לקצר את חופשתה.

לכתב התביעה צורפה חוו"ד של רופא שיניים ד"ר שלמה ברק, אשר מצא כי התובעת סובלת מהפרעה תפקודית קשה בפתיחת הפה והלעיסה בגין הפרעה תפקודית של פרקי הלסת ושרירי הלעיסה בצורת בינונית המופיעה לעתים תכופות עם הפרעות בלעיסה העריך ד"ר ברק את נכותה של התובעת ב-10% לצמיתות.

הנתבעות טוענות כי הגשת התביעה באיחור כה רב גרם להם נזק ראייתי, שכן העובדים דאז אינם עובדים עוד במלון.

הנתבעת מכחישה את גרסת התובעת ומוסיפה כי גם אם תתקבל גרסת התובעת, אין היא מקימה עילה כנגד נתבעת 1, שכן לא ניתן לדרוש ממלון שישים משגיח בכל מקום וגם אם נפל אוכל ממגש, אין לצפות שבאותה שנייה הוא ינוקה.

הנתבעות הגישו חוו"ד רפואית של מומחה לניתוחי פה ולסת ד"ר הורוביץ.

ד"ר הורוביץ קבע לתובעת 10% נכות. עם זאת ציין כי יש לכלול במצבה טרם נחבלה, שכבר היו שינויים והחבלה תרמה להחמרתם. לפיכך הוא מעריך את אחוזי הנכות כתוצאה מהחבלה נשוא תיק זה ב-5% הלבד.

שאלת האחריות :

באשר לנסיבות הנפילה, העידה התובעת, בנה ואדם נוסף אשר נכח בחדר האוכל בעת שהתובעת נפלה.

יודגש כבר בשלב זה כי התביעה הוגשה מספר ימים לפני תום תקופת התיישנות.

התובעת בעדותה מסרה כי החליקה בעת שהלכה לכיוון המזנון שבחדר האוכל. התובעת העידה כי החליקה על שיירי מזון שהיו על הרצפה.

במהלך החקירה הנגדית הוצג לתובעת תצהיר, שסומן נ/1, אשר נחתם על ידה ביום 11.11.02, עוד לפני הגשת התביעה. התצהיר הוכן ע"י בא כוחה הקודם של התובעת, כדי להגיש דרישה לחברת "אריה".

באשר לנסיבות האירוע, מצהירה התובעת בסעיף 3 לתצהיר כדלקמן :

"בתאריך 28.8.96' נפלתי בבית המלון ונחבלתי בחלקי גוף אך בעיקר נחבלתי בראש ובאופן חמור בסנטר."

אין זכר לכל שיירי מזון על הרצפה.

בחווה"ד של המומחה מטעם התובעת, בפרק של פרטי המקרה נכתב :

"לדבריה ב-28.8.96' בהיותה בבית מלון באילת, נפלה ונחבלה בראש וביד."

גם כאן אין כל איזכור של החלקה על שיירי מזון.