פסק-דין בתיק א 50854/06

1. הליך זה ראשיתו בהתנגדות לביצוע 5 המחאות שנמשכו על ידי הנתבעת לפקודת התובעת. 4 המחאות ע"ס 50,000 ש"ח כל אחת והמחאה אחת ע"ס 500,000 ש"ח (להלן: "ההמחאות" או "ההמחאה" -  בהתייחס לאחרונה).

בהתאם להחלטתו של כב' הש' פורג, מיום 22 מאי 2006, נדחתה ההתנגדות לגבי 4 המחאות ע"ס 50,000 ש"ח (סה"כ 200,000 ש"ח) (להלן: "החלטת כב' הש' פורג").

נתנה רשות להתגונן נגד סכום של 48,000 ש"ח (כך-בהחלטתו של כב' הש' פורג - ס.ר.ז), בטענה שהשיק בסך 500,000 ש"ח לא ניתן להבטחת תשלום בגין רכיב פיצויים מוסכמים. כן, ניתנה רשות להגן כנגד ביצוע ההמחאה, לגבי מלוא הסכום בטענה אחת בלבד והיא שהשיק נמסר כשיק ביטחון במסגרת הסכמה בין הצדדים, במועד מסירת השיק הנ"ל (הסכמה מאוחרת לחתימת ההסכם) ולפיה ההמחאה נמסרה בתנאי שהתובעת תרשום את הזכויות בנכס על שם הנתבעת. רשות זו ניתנה בכפוף להפקדת 150,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש.

2. בין הצדדים נחתם ביום 16 דצמבר 1999, הסכם לרכישת נכס בצפת במחיר שלך 245,000 דולר (להלן: "ההסכם"), בצירוף מע"מ (כאמור בהחלטת כב' הש' פורג).

בהתאם לסעיף 1.5 להסכם, היה על התובעת לפעול להעברת רישום הזכויות על שם הנתבעת. אין מחלוקת כי רישום הזכויות לא בוצע עד היום. לטענת הנתבעת נגרמו לה נזקים רבים בשל כך ואין ביכולתה לנצל הנכס לשם קבלת מימון ולהעניק תנופה לעסקיה.

בהתאם לסעיף 4 להסכם, היה על הנתבעת לשלם מלוא תמורת הנכס עד למועד המסירה ביום 15 פברואר 2000.

אין מחלוקת כי עד מועד זה טרם שולמה מלוא התמורה. הנתבעת לא עמדה במועדי התשלום כמפורט בהסכם. התובעת פרסה את יתרת התשלומים מידי פעם, בהתאם ליכולתה של הנתבעת. אולם, גם בהסדרים אלו לא עמדה הנתבעת.

המחלוקת נסובה סביב היותה של ההמחאה שיק בטחון לתשלומי הנתבעת לאחר העברת הזכויות בנכס על שמה או שיק בטחון להבטחת יתרת תשלומי הנתבעת לרבות הפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם בלבד.

3. ישיבת ההוכחות התקיימה לפני ביום 15 יולי 2007, במהלכה נחקרו מר ניסים ג'רבי, מר רפי ג'רבי מטעם הנתבעת ומר אליעזר גלבוע מטעם התובעת. בתום הישיבה הוריתי לצדדים להגיש סיכומיהם בכתב. הצדדים ביקשו מספר אורכות להגשתם מהטעמים כפי שפורטו על ידם. לבסוף, הוגשו סיכומי הנתבעת ביום 12 נובמבר 2007. סיכומי התובעת הוגשו ביום 24 דצמבר 2007. לנתבעת ניתנה זכות להגיש סיכומי תגובה מטעמה עד ליום 31 דצמבר 2007, אולם אלו לא הוגשו.

טענות הצדדים

4. הנתבעת טענה בתצהירו של  מר ניסים ג'רבי (להלן: "ניסים"), מנהל ובעל מניות בנתבעת, כי ההמחאות נשוא הליך זה לרבות ההמחאה נחתמה על ידי בנו, מר רפי ג'רבי, בהעדר הרשאה ונמסרו שלא כדין. משנודע לו דבר המסירה נתן הוראה לביטול ההמחאות. יחד עם-זאת, טען כי ההמחאה נתנה לביטחון בלבד.

זאת עוד, בהתאם להסכמת הצדדים הופקדו על ידי הנתבעת 24 המחאות על סך 5,000 ש"ח, בד בבד עם תשלומים נוספים, בהתאם ליכולת הנתבעת, זאת נוכח מחדלה של התובעת בנושא הרישום.

לבסוף נטען כי יתרת החוב בגין הנכס עומדת על סך של כ- 200,000 ש"ח, לאחר תשלום 4 ההמחאות, בסך 50,000 ש"ח כל אחת, בהתאם להחלטת כב' הש' פורג. יתרת התשלום עוכבה בשל רשלנותה של התובעת לסיים הליכי רישום הנכס על שמה של הנתבעת.

בתצהירו של מר רפי ג'רבי (להלן: "רפי"), בנו של ניסים, מנהל ובעל מניות בנתבעת, פורטו נסיבות מתן ההמחאות ולפיהן התייצב מר חגי יעקובי, נציג התובעת בחנות הנתבעת, באמצע יום עבודה ולעיני לקוחות ודרש תשלומים בגין החוב הנטען על ידי התובעת. לטענת רפי מסר ליעקובי כי אינו מוסמך לחתום בשמה של הנתבעת ולחייבה. אולם אולץ למסור את ההמחאות תוך שהאמין כי התובעת לא תעשה שימוש בלתי הוגן בהמחאות. זאת ועוד, טען רפי כי "הצ'ק של ה- 500,000 ש"ח נמסר לבטחון בלבד, מר חגי מבטיח שרק לאחר חשבון מדוייק עם הבעלים כולל סיום התחייבויות תנובה, ואז יוחזרו אל ניסים ג'רבי." (סעיף 8 לתצהיר רפי). רפי ביקש לתמוך גרסתו במועד אשר צויין על גבי ההמחאות, ולפיו לא ייתכן כי התכוון לשלם במועד אחד סכום אסטרונומי, העולה לטענתו על מלוא יתרת החוב לתובעת.

5. התובעת הגישה תצהירו של מר אליעזר גלבוע (להלן: "גלבוע"), עובד התובעת משנת 1983 המשמש בתפקיד מנהל חטיבת הנדל"ן של התובעת. בתצהירו הפנה גלבוע לסעיפי ההסכם ובמיוחד לסעיף 4.2 הדן במועדי התשלום ולפיו "יתרת התמורה ... תשולם על ידי הקונה למוכרת במועד מסירת החזקה... מבלי לגרוע מכלליות האמור, הקונה מתחייבת לשלם למוכרת עד יום 15.2.2000 את מלוא יתרת התמורה..."

לטענתו, לפנים משורת הדין, נאותה התובעת לא לפרוע את ההמחאות שנמסרו במועד חתימת ההסכם  - שתי המחאות בסכום כולל של 800,000 ש"ח - והסכימה לפריסת יתרת התמורה בתשלומים. משלא עמדה הנתבעת בהסדר, טען שהצדדים סיכמו, בפגישה בה השתתף, על פריסה לתשלומים חודשיים של החוב וכן כי בנוסף, תמסור הנתבעת שיק ביטחון ע"ס 500,000 ש"ח "להבטחת התחייבויות החברה" (סעיף 12 לתצהיר). כן הוא טען כי פירעון שיק הביטחון לא הותנה בכך שהזכויות בנכס יועברו על שם הנתבעת.

מבלי לגרוע בכל טענותיו, הצהיר גלבוע כי התובעת, פנתה פעמים רבות לחברה המשכנת לצורך קבלת עדכון מצב רישום הזכויות ופעלה לקידום רישום הזכויות "למעלה מן הצורך". אולם תהליך הרישום תלוי בצדדים נוספים אשר לתובעת אין עליהם שליטה.

דיון והכרעה

6. המחלוקת נסובה סביב היותה של ההמחאה שיק בטחון להבטחת תשלומי הנתבעת לאחר העברת הזכויות בנכס או להבטחת יתרת תשלומי הנתבעת לרבות הפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם.

בהתאם לסעיף 20 (ג) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"):-