פסק-דין בתיק א 50823/05

^{בפני תביעה על סך כ- 28,000 ש"ח שיסודה בתאונת דרכים מיום 17/2/05.}

^{נסיבות התאונה אינן שנויות במחלוקת והתביעה היא כלפי חברת הביטוח המבטחת את התובעת, במסגרת הפעלת פוליסת הביטוח המקיף שרכשה התובעת אצל הנתבעת.}

^{ביום 17/2/05 בשעות הערב נהג בנה של התובעת ברכב המבוטח כשאביו, בעלה של התובעת, לצדו. השניים נסעו למנחת המטוסים הקלים בראשל"צ ובמעבר מכביש הגישה לדרך העפר נתקלו בבור שנפער בדרך. הנהג נסע לאחור והשניים הבחינו בפגיעה בפגוש הקדמי. הרכב הוחזר לחנית הבית במרחק מספר קילומטרים ממקום התאונה, לאחר שהפגוש הקדמי הוחזר למקומו. בבוקר שלמחרת נסעה התובעת לכיוון המוסך כשבעלה מלווה אותה ברכב אחר. לאחר זמן מה נדלקה נורת מד הטמפ'. התובעת עצרה את הרכב ובעלה הוסיף מים למצנן. לאחר מספר דקות כבתה הנורה, והתובעת המשיכה לכיוון המוסך.}

^{הרכב נבדק במוסך על ידי שמאי מטעם הנתבעת ביום 20/2/05 ואותרו בו נזקים חיצוניים ונזק למנוע. השמאי מטעם הנתבעת אישר תשלום בגין הנזקים החיצוניים בסכום של 5,595 ש"ח ומע"מ, אך לא אישר את הנזק שנגרם למנוע.}

^{בחווה"ד כותב השמאי כי לאחר תיקון חלקי של נזקי התאונה נמצא כי המנוע ניזוק עקב המשך נסיעה שלאחר הנזק. נראה שנגרמה התחממות יתר במנוע וראש המנוע נפרץ.}

^{הנתבעת שילמה לתובעת סך של 4,966 ש"ח, שמקורם בסכום הנזק שאושר על ידי השמאי, כאמור לעיל, (לא כולל מע"מ בסך 951  ש"ח, שלא שולם, משום מה) והחזר ירידת ערך בסך 3,591 ש"ח, בניכוי השתתפות עצמית בנזק ובירידת ערך בסכום של 4,220 ש"ח.}

^{בשלב זה לא שילמה הנתבעת לתובעת את עלות תיקון נזקי המנוע בהתאם להמלצת השמאי לפיה מדובר בנזק שנגרם כתוצאה מהמשך נסיעה ברכב למרות סימני האזהרה.}

^{כעבור מספר חודשים חזרה התובעת למוסך שבו תוקן הרכב בטענה כי למרות שיפוץ המנוע הוא אינו פועל כהלכה, ויש הפרש לחצים בין הצילינדרים. התובעת טענה כי מדובר ברכב חדש והיא זכאית להשבת המנוע למצבו בטרם התאונה. התיקון כרוך בהחלפת מנוע קצר וראש מנוע בסכום כולל של כ-24,750 ש"ח, לפי הצעת המחיר של המוסך המורשה של טויוטה.}

^{הנתבעת אשר אינה מכירה בזכות התובעת לקבלת פיצוי בגין הנזק למנוע ודאי אינה מכירה בטענה להגדלת הפיצוי.}

^{תחילה הוגשה התביעה בגין ההפרש שבין הסכום שקיבלה התובעת לסכום הנזק הכולל, לרבות עלות החלפת המנוע. במהלך ההליכים בתיק זה התברר כי הרכב נמכר בעיסקת טרייד אין, ללא תיקון המנוע, בסכום כולל של 80,000 ש"ח.}

^{כתוצאה מכך הוגש כתב תביעה מתוקן ובו תובעת התובעת את הסכומים הבאים:}

^{18,325 ש"ח, ההפרש בין מחיר מחירון של הרכב במצבו התקין לבין התמורה שקיבלה בעבורו;}

^{6,883 ש"ח, ההפרש בין עלות התיקון ששולמה בפועל לבין סכום הפיצוי ששולם לתובעת;}

^{1,550 ש"ח, עלות התקנת מרימי שמשות ושלטים שנאלצה התובעת להתקין ברכב החדש שרכשה (תוספות שהיו ברכב שניזוק ואינם כלולים במחיר הרכב);}

^{1,228 ש"ח, בגין אביזרי רישוי ואגרות שנאלצה התובעת לשלם עבור הרכב החדש.}

^{התובעת טוענת כי במכירת הרכב במצבו פעלה להקטנת הנזק שכן עלות השבת המנוע למצבו הקודם עמדה על כ- 24,000 ש"ח בנוסף לעלות התיקון הראשוני, שמתוכו נותרה הנתבעת חייבת סך של כ-7,000 ש"ח, ועל כן על הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה המשקף את הנזק שנגרם בפועל.}

^{הנתבעת טוענת כי הנזקים אשר אושרו על ידי השמאי מטעמה, הם והם בלבד נגרמו בתאונה נשוא התביעה. הנזק למנוע נגרם כתוצאה מהמשך נסיעה שלאחר התאונה. זאת, למרות שהיו בידי התובעת ובעלה סימנים לכך שהרכב אינו כשיר לנסיעה.}

^{הנתבעת טוענת כי בעלה של התובעת, אשר היה ברכב בעת התאונה, הינו בעל כישורים טכניים שאיפשרו לו לאתר את הפגיעה במצנן בזמן התאונה, והיה עליו להסיק שהרכב אינו כשיר לנסיעה. לא זו אף זו, למחרת כשראתה התובעת שנדלקת נורית אזהרה, המעידה על התחממות המנוע, היה עליה להפסיק את נסיעתה ולהזמין גרר. התובעת ובעלה לא פעלו כמצופה ובכך גרמו לנזק למנוע.}

^{הנתבעת טוענת שהתובעת ובעלה נטלו על עצמם סיכון בלתי סביר.}