פסק-דין בתיק א 50810/04

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים בעל-פה וסיכומים משלימים בכתב מטעם התובעת, לאחר שני דיונים שהתקיימו במעמד באי כוח הצדדים והנתבע בעצמו, בעקבות החלטה מיום 21/4/05 לביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבע ביום 7/11/04, במסגרת תביעה בסדר דין מהיר על סך 17,208 ש"ח שהגישה התובעת נגד הנתבע.

בכתב התביעה נטען כי בחודש פברואר 2003 הזמין הנתבע פרחי פחי איסכורית, מרזבים ומזחלות להתקנה עצמאית בסך של 17,134 ש"ח, והתובעת סיפקה לו את הטובין לשביעות רצונו. עוד נטען כי למרות פניות חוזרות ונשנות של התובעת אל הנתבע על-מנת שישילם את חובו, דחה הנתבע את התובעת בטענות שונות. ב"כ התובעת ציין כי יש לקזז ממחיר הסחורה הנ"ל חוב התובעת לנתבע בסך של 4,397 ש"ח, אולם יש להוסיף לסכום התביעה סך של 2,500 ש"ח בגין פגיעה בצפיות הכנסות התובעת וסך של 1,971 ש"ח בגין ריבית והצמדה עד ליום הגשת התביעה.

עיקרי טענותיו של הנתבע בכתב ההגנה הן כדלקמן:

1. הנתבע ביצע עבור התובעת עבודת מסגרות של הקמת תשתית לגגות רעפים באתר בנייה בכרמיאל - עבודות שבגינן היה על התובעת לשלם לנתבע סך של 22,020 ש"ח.
2. התובעת לא שילמה לנתבע את מלוא התמורה בגין העבודות הנ"ל, ונותרה חבה לנתבע סך של 15,000 ש"ח, ערך יום 12.5.02.
3. היות שהתובעת התחמקה מלשלם את חובה, הסכים הנתבע בלית ברירה כי החוב ישולם על דרך של אספקת מוצרים, ואכן, ביום 12.12.03 או בסמוך לכך, הוזמנו מוצרים מפח
   איסכורית מאת התובעת.
4. הנתבע אינו חתום על תעודת המשלוח שצורפה לכתב התביעה ומעולם לא קיבל את הצעת המחיר שצורפה אף היא לכתב התביעה.
5. זמן מה לאחר ביצוע ההזמנה, התקבלו אצל הנתבע מוצרים שנחזו להיות אלה שהזמין, אולם בדיעבד התברר לנתבע כי מוצרי הפח שהתקבלו דקים יותר מהמוצרים שהוזמנו. כמו-כן התברר כי התובעת חייבה את הנתבע במחיר מופקע בגין הפחים.
6. הנתבע פנה מייד לתובעת והתריע על חוסר ההתאמה בין המוצרים שהוזמנו לבין אלה שהתקבלו, אך מנהל התובעת מסר לנתבע כי לדעתו מקור הטעות היא במפעל ממנו הזמין את פחי האיסכורית, אשר כנראה סיפק את הפחים בעובי שאינו נכון, וממילא אין באפשרותו לקבל חזרה את פחי האיסכורית או להחליפם בעובי הנכון.
7. לאור תשובתו הנ"ל של מנהל התובעת דרש הנתבע כי למצער התובעת תזכה אותו בהפרש שבין שני המוצרים בסך של 6,150 ש"ח בצירוף מע"מ, אולם מנהל התובעת סירב, והודיע לנתבע כי אינו רואה עצמו אחראי לאי ההתאמה.

הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית בו שינה גרסתו, וטען שהוסכם כי התובעת תשלם בגין עבודות המסגרות שביצע בכרמיאל, כאמור לעיל, סך כולל של 58,009 ש"ח כולל מע"מ. כמו-כן טען כי נכון למועד הגשת התביעה, ולאחר פניות רבות אל מנהל התובעת אשר הסביר לנתבע כי התובעת מצויה במצוקה כלכלית, נותרה התובעת חבה לנתבע סך של 35,119 ש"ח כולל מע"מ.

בנוסף לכך הגיש הנתבע שני תצהירים נוספים לתמיכה בטענותיו: (1) תצהיר של מר דניאל פלקביץ', אשר הצהיר כי שימש כמנהל העבודה באתר כרמיאל; ו- (2) תצהיר של מר מנשה שמואל, גיסו של הנתבע, אשר הצהיר כי שילם לתובע כסף מזומן תמורת שיק דחוי של התובעת, אשר חולל בציון א.כ.מ. במועד מאוחר יותר.  

מר משה פירסט הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, בו הוסיף על האמור בכתב התביעה את הטענות הבאות:

1. הנתבע מעולם לא פנה לתובעת לגבי חוסר התאמה בין ההזמנה למשלוח שקיבל, וממילא לא דרש החלפת המוצרים או החזר כלשהו.
2. מנהל התובעת מעולם לא הודיע לנתבע כי סופקו פחים בעובי שאינו נכון.
3. הנתבע השתמש בפחי האיסכורית וכיסה בהם את הרפתות במשק - עובדה שיש בה כדי להעיד שלא היה כל פגם בפחים.
4. הסיבה לקריסת פחי האיסכורית הייתה כפי הנראה מרווחים גדולים בקונסטרוקציה, ולא עוביים הדק של הפחים.
5. התובעת שילמה לנתבע סך של 30,929 ש"ח בתשלומים, כך שנותרה חייבת לנתבע סך של 4,397, כפי שפורט במכתב שנשלח לנתבע.