פסק-דין בתיק א 50755/06

התובע טוען כי רכב הנתבעים נסע משמאל לרכבו (אופנוע), לפתע סטה רכב הנתבעים ימינה לתוך נתיב נסיעת רכב התובע, על מנת לפנות ימינה בצומת, חסם את נתיב נסיעת רכב התובע וגרם להתנגשות.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע נזקים כמפורט בכתב התביעה.

הנתבעים טוענים כי עת נסע רכבם בנתיב הימני הצמוד לנת"צ, כ - 10 מ' לפני הצומת, אותת הנתבע 1 והחל לבצע פניה ימינה, לפתע הגיח רכב התובע מימין, עקף את רכב הנתבעים, חדר שלא כדין לנתיב נסיעתו ופגע בו בצידו הימני, תוך גרימת נזק.

על מנת להכריע במחלוקת שמעתי את שני הנהגים ובוחן תאונות הדרכים מטעם התובעת, מר משה טל, גם עיינתי בשאר חומר הראיות שהניחו בפניי הצדדים, הכולל חומר מתיק המשטרה (הודעות נהגים, דוחות חקירה + שרטוטים), תמונות ממקום התאונה ועוד.

בשאלת האחריות לאירוע התאונה:

בסופו של יום, לאחר בחינה, שקילה ואיזון של כלל חומר הראיות, בין השאר לאור התרשמותי מעדויות הנהגים ומהימנותם; לאור מיקום הפגיעות בכל אחד מכליי הרכב, סוג ואופי הפגיעות; לאור מיקום התאונה בדרך (בין השאר כפי שעולה מתיק המשטרה, תמונות שצולמו מיד לאחר התאונה ודברי הנהגים); לאור כיווני הנסיעה של כל אחד מהצדדים - בשיקלול כלל חומר הראיות ולאחר עריכת מאזן ההסתברויות, שוכנעתי כי התובע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח תביעתו.

אומר מר יוני חברוני, הנהג ברכב הנתבעים, בסעיף 3 לתצהירו מיום 26.7.07: כי בסמוך לפני הצומת ( כ - 10 - 12 מ' להערכתו) סטה ועבר לנתיב הנסיעה אשר מימין, וזאת במטרה לפנות ימינה בצומת. עובר לפניה לנתיב אשר מימין, לא הבחין מר חברוני באופנוע אשר נסע בנתיב אליו סטה רכב הנתבעים, רוכב האופנוע, כפי הנראה, ביקש לעקוף את הרכב מימין והתנגש בשתי הדלתות אשר בצד ימין של הרכב. כתוצאה מההתנגשות עף רוכב האופנוע מעל הרכב ונחת על או ליד מעבר החציה בצומת.

מגירסה זו של הנתבעים, המוצאת ביטוי בתצהיר הנתבע 1 מר חברוני, עולה כי, מר חברוני סטה לנתיב אשר מימין לנתיב בו נסע (תוך כוונה להמשיך ולסטות ימינה נתיב נוסף גם לגרסתו, על מנת להשתלב לפניה ימינה בצומת), עובר לסטיית רכבו ימינה לא הבחין בתובע הרוכב על אופנועו בנתיב אליו סטה רכב הנתבעים, רוכב האופנוע ניסה להתחמק מפגיעה תוך שמנסה לעקוף את רכב הנתבעים מימין אך לא הצליח בכך, שכן האופנוע התנגש ופגע במרכז דופן ימין של רכב הנתבעים, בשתי הדלתות, והרוכב עף מעל רכב הנתבעים ונחת מעברו השני, על הכביש.

גירסת הנהג ברכב הנתבעים, אם כך, מחזקת ומדגישה את גירסת התובע (והעד המומחה מטעמו), לפיה התובע נסע באחד הנתיבים הימניים אשר בכביש (אך לא בנתיב הימני ביותר המאפשר פניה ימינה בלבד), רכב הנתבעים נסע באחד הנתיבים אשר משמאל, לפתע ובסמוך לפני הצומת סטה רכב הנתבעים סטיה חדה ימינה, באופן שחסם את נתיב נסיעת האופנוע, כאשר הרכב ניצב לנתיב נסיעת האופנוע, התובע ניסה להתחמק מפגיעה ברכב אך לא הצליח, וחזית האופנוע פגעה במרכז דופן רכב הנתבעים (המונח בניצב לכביש).

בחינת הודעת מר חברוני לחברת הביטוח, הודעות הנהגים במשטרה, דוח הפעולה, השרטוט, כמו גם תמונות הנזק ותמונות המקום, תומכים בגירסת התובע וסותרים את גירסת הנתבעים כמופיע בכתב ההגנה.

שוכנעתי כי מר חברוני, הנהג ברכב הנתבעים, נושא באחריות מירבית לאירוע התאונה, משסטה סטיה חדה ימינה, לא הבחין ברכב התובע הנוסע  בדרך, בכיוון הסטיה, חסם את נתיב נסיעת רכב התובע, גרם להתנגשות ולנזק.

יחד עם זאת, לאור תוואי הדרך במקום התאונה ושדה הראיה אשר במקום בכיוון נסיעת אופנוע התובע, מצאתי להשית על התובע רשלנות תורמת בשיעור של 10% (לאור הטענה כי רכב הנתבעים חצה לפחות שני נתיבים משמאל לימין, עד שנכנס וחסם את נתיב נסיעת אופנוע התובע).

בשאלת היקף הנזק שנגרם לתובע בתאונה:

1.         התובע הוכיח את הנזק הישיר שנגרם לאופנוע בהתאם לחוות דעת השמאי מר ליאור סני,

מיום 25.3.06 בסך 74,071.52 ש"ח (כולל מע"מ).

            חווה"ד לא נסתרה, והנתבעים בסיכומיהם אף מביעים הסכמה לממצאי חווה"ד והסכומים הנקובים בה.

2.         יצויין כי בעמ' 6 לחווה"ד קובע השמאי כי לרכב התובע נגרם נזק בשיעור 57.87% מערכו (שווי הרכב המשוערך הועמד על 128,000 ש"ח) והרכב לא הוכרז אובדן מוחלט.

חווה"ד אינה מפרטת אם נגרמה ירידת ערך ומה שיעור ירידת הערך.

אבקש כי התובע יציג השלמה לחווה"ד בעניין רכיב ירידת הערך, תוך 14 יום.