פסק-דין בתיק א 50629/06

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 43,383 ש"ח.

הדר חב' לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת")  הנפיקה פוליסת ביטוח בעבור ביטן מאיר ו/או ביטן שמשון  (להלן: "מאיר", "שמשון") בעבור רכב מסוג סובארו מספר רישוי 1600723 (להלן: "הרכב"). לגישת התובעת הנהג היחיד  אשר היה מורשה לנהוג ברכב בהתאם לתנאי הפוליסה היה מאיר לעניין ביטוח מקיף.

הפוליסה נערכה באמצעות אשר ישי (להלן: "הנתבע") שהינו סוכן ביטוח במקצועו אשר עבד אל מול מזרח שירות לביטוח (להלן: "מזרח") ששימשה סוכנות חיתום מטעם התובעת.

לגישת התובעת, לפוליסה הוסף גם שמשון אשר אינו מורשה לנהוג ברכב  ואינו בעליו דבר זה נעשה על מנת להוזיל את הפרמיה. הנתבע העביר אישור העדר תביעות של שמשון אשר מראה כי לשמשון אין תביעות קודמות במועדים הרלוונטיים (שלוש שנים בטרם תחילת הפוליסה) לאור זאת הוצאה הפוליסה.

לאחר קרות מקרה הביטוח ערכה התובעת חקירה לבדיקת נסיבות התאונה. ממצאי הבדיקה עלה עברו המרובה בתאונות של מאיר וכי שמשון, לגישת התובעת, נרשם בפוליסה עקב עברו הנקי וזאת על מנת להוזיל את פרמיית הביטוח. לאור כך דחתה התובעת בתחילה את תביעתו של מאיר באשר לתגמולי הביטוח. לאור דחייה זו טען  מאיר כי מעולם לא נדרש להביא כל אישור בדבר העדר תביעות קודמות, דבר אשר נבדק ונמצא כנכון ולו היה מתבקש היה ממציא את האישורים.

התובעת טוענת כי בפגישה אשר נערכה עם נציגי מזרח והנתבע הוחלט לשלם למאיר את מלוא תגמולי הביטוח בגין התאונה, כאשר הנתבע התחייב לשלם לתובעת 25,000 ש"ח.

לגישת התובעת הנתבע פעל כשלוחה לצורך כריתת חוזה ביטוח ובנסיבות אילו פעל ברשלנות או פעל תוך חריגה משליחות, ומשכך דרישתה להפרש התשלום בין דמי  תגמולי הביטוח  היחסיים לבין תגמולי הביטוח המלאים.

הנתבע הכחיש טענות התובעת מכל וכל, לשיטתו התובעת מעולם לא העלתה טענה כי במצב דברים בו הייתה יודעת כי למאיר קיים עבר של תאונות לא הייתה מבטחת אותו כל שטענה הוא כי לא היה זוכה להנחה בגין הפרמיה דבר המסתכם ב 2,094 ש"ח.

לגישת הנתבע בתוקף תפקידו כסוכן ביטוח הוא מעביר הצעה לביטוח לחברת הביטוח והחברה היא אשר מחליטה האם לקבל או לדחות את הצעת הביטוח. לדידו,  מי שהוציא את הפוליסה הינה החתמת של חברת מזרח ועל כן במידה והעדר התביעות של שמשון לא היה עונה על דרישות הביטוח היה עליה לדרוש העדר תביעות גם של מאיר או לחילופין להודיע כי לא תינתן הנחה עד אשר תומצא אסמכתא המעידה על העדר תביעות מצידו של מאיר.

לגישת הנתבע המידע שהועבר לסוכנות החיתום על-ידו לא היה מידע שקרי, מאחר והתבקש להעביר דו"ח העדר תביעות של אחד המבוטחים.

הנתבע טוען כי מעולם לא התחייב לשלם את הסכום של 25,000 ש"ח לתובעת וכי אין כל מסמך  בחתימתו אשר מציין  התחייבות שכזו. 

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל  בחלקה את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

התובעת שהינה חברת ביטוח, גורסת כי הנתבע אשר משמש כסוכן ביטוח מטעמה, חרג משליחותו בכך שלא ביצע בדיקה מעמיקה בטרם התבצעה הפוליסה אשר כללה בקשת טופס העדר תביעות מצד שני המבוטחים. עוד טוענת התובעת כי בכך שלא עשה כן התרשל הנתבע ומשכך הוחלט כי הנתבע יישא בעלות של 25,000 שח מסך הנזק.

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה. כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות  את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 - 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי   פ"ד כ"א (2) 358, 364).

אכן בתיק זה, כבכל הליך תביעה שיגרתי, התובע הוא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיו עליו הוא מוטל.

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

בדיקת העדר תביעות - רשלנות