פסק-דין בתיק א 5058/97

1.         זוהי השלמה - כימות מספרי - של העקרונות שהותוו ב"פסק הדין" מ- 10/11/04, אשר הוגדר, למעשה, כהחלטת ביניים בלבד ע"י כב' ביהמ"ש המחוזי (בגדר בר"ע 783/04 - החלטת כב' השופט הנדל מ- 30/1/05).

2.         העקרונות שהיוו הכרעה בפלוגתאות נשוא המשפט - תומצתו ע"י ב"כ הנתבעים בסיכומי השלמה מטעמו, בזו הלשון:

א.         עבודות שנוספו עפ"י הוראות הנתבעים כמזמינים מעבר לתוכניות ולכתב הכמויות ועבודות חריגות שהוסיפו עבודות מעבר להסכם הפאושלי, תהיה התובעת זכאית לתמורה בגינן.

ב.         ביטול או הפחתה של היקף עבודה ביוזמת הנתבעים אינה מזכה הנתבעים בזיכוי.

            ג.          אי ביצוע עבודה או הפחת בכמות הביצוע שאין בידי התובעת להראות שנעשו על

פי הוראות הנתבעים, הנתבעים זכאים לקזזם מסכום ההסכם הפאושלי.

            ד.         התובעת זכאית לקבל מאת הנתבע 2 תשלום בגין עבודות נוספות בשווי 30,000                    ש"ח.

            ה.         הנתבעים זכאים לקזז בגין האיחור בהשלמת העבודה את הפיצוי החוזי                             המוסכם של 0.2% ליום מהיקף התמורה בלי קשר לנזק המוכח (סעיף 8 לפס"ד).

            ו.          הנתבע 2 זכאי לקזז סך של 24,000 ש"ח כדמי נזק ספציפיים.

            ז.          התובעת אחרה בסיום העבודה ב- 10 חודשים (סעיף 8 לפס"ד).

3.         כפי שנתבקשו בהחלטת הביניים הנ"ל - הגישו הצדדים סיכומי השלמה מטעמם - ובהם טיעוניהם ביחס לחישוב המדויק שיאפשר גזירת התוצאות החשבוניות מיישום העקרונות שהותוו, ופועל יוצא - יתאפשר מתן פסק דין אופרטיבי שיקבע האם מגיעים לתובעת כספים מן החברה הנתבעת או מן הנתבע מר שביט.

4.         בגדר סיכומי ההשלמה העלה ב"כ התובעת טענה ולפיה הגם שהכרתי בפיגור של 10 חודשים (כ- 300 יום), במסירת הבתים, אין ניתן לפסוק את הפיצוי החוזי המוסכם בשל קושי לפרש ולהבין מהו שיעור הפיצוי לאור ניסוחו המעורפל, כנטען, של סעיף 46 א' בחוזה.

סעיף זה קובע:

"אם לא ישלים הקבלן את ביצוע העבודות תוך התקופה הנקובה בהצעת הקבלן ... ישלם הקבלן לחברה על כל יום פיגור בסיום העבודה מעבר לתקופת הביצוע הנקובה בסעיף 10.א. לעיל פיצוי מוסכם וקבוע מראש בשיעור של 0.2% מערך הצעת המחיר הצמודה שתהיה שווה למחיר הבסיסי בהתאם לכתב הכמויות והמחירים שניתן על ידי הקבלן מוכפל במדד חודש סיום העבודה בפועל ביחס למדד הבסיסי ...".

נקל, לטעמי , להבין שהכוונה היתה ששיעור הפיצוי ייהיה 0.2% ליום מתוך מחירי החוזה, כפי שהוסכמו, אלא שאלה יוצמדו למדד של חודש סיום העבודה בפועל. כלומר - הפיצוי נגזר מתוך שווי כלל העבודות - נומינלית, אך הוא משוערך למועד המסירה בפועל.

            אין כל קושי לחשב ולכמת את הפיצוי המגיע לנתבעים, אולם בחישוביו שבסיכומים דבק ב"כ הנתבעים במחיר הבסיסי בלבד וממנו גזר את התוצאה, בלא שערוך. כיוון שבדרך זו "היטיב" עם התובעת ומנע מהנתבעים את התוספת לפיצוי שצמחה בגין הפרשי ההצמדה, יש לאמץ את גישתו המינימליסטית ולפסוק לאורה.

5.         לאחר עיון בסיכומי ההשלמה והחישובים המוצעים - ברי - אף בלי להיזקק לפערים, הלא גדולים, שבכימות מרכיבים מסוימים בידי הצדדים, (כגון - ערך העבודות שיש לקזז), כי דין התביעות להידחות מאחר והסכומים שהתרתי בניכוי או קיזוז בצירוף לפיצוי המוסכם, עולים על הסכומים שנותרו כברי תשלום לתובעת.

6.         על מנת להבהיר, מדוע סכומי התביעות נבלעים אל תוך הניכויים והקיזוזים - אתמצת את החישובים הרלוונטיים, תוך עיגול הסכומים, ואף אימוץ לכאורי של הסכומים שטוען להם ב"כ התובעת, מקום בו יש פערים, ויומחש כי אף לשיטתו אין לתביעות תקומה.

            התחשיב ביחס לדירות הנתבע