פסק-דין בתיק א 50419/04

התובע, יליד 1982, עותר לפצותו בגין אירוע מיום 31.12.02, עת שהה בשעת לילה בצוק "סידני עלי". לטענתו, הוא התדרדר ונפל במורד הצוק, וזאת בעטיה של התדרדרות חלק משפת הצוק. עילות התביעה הן עוולת הרשלנות ו/או הפרת חובה חקוקה בהתאם לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). כן נטען לתחולת סעיף 41 לפקודה ("הדבר מעיד על עצמו") וסעיף 38 לפקודה ("דבר מסוכן").

הנתבעת 1, הינה הבעלים / המחזיק / התופש של הקרקע הידועה כצוק "סידני עלי" המצוי באזור חופי העיר הרצליה. הנתבעת 2 היא מבטחתה. בכתב הגנתן הכחישו הנתבעות האירוע, נסיבותיו הנטענות וחבותן בגינו. כן הוכחש הנזק, שיעורו והקשר בינו ובין האירוע הנטען.

יוער, כי כתב התביעה תוקן באופן שצורפה לו חוות דעת רפואית בתחום הפסיכיאטרי. האמור מתייחס לכתבי הטענות המתוקנים.

השאלה הצריכה הכרעה היא שאלת החבות, ולגביה הוגשו סיכומי הצדדים.

מטעם התובע הוגשה חוו"ד ד"ר ביקלס (חוו"ד ראשית וחוו"ד משלימה, אשר בהסכמת הצדדים נתקבלה בכפוף לכך שהאמור בה ייחשב כ"תגובה" ולא יהיה בה משום שינוי או הרחבת חזית המחלוקת בסוגיית מקום האירוע). מטעם הנתבעות הוגשה חוו"ד ד"ר בן דוד, בתחום הגאולוגיה (חוו"ד ראשית ומשלימה). האמור בחוות הדעת יפורט בפרק הדיון, ההכרעה ועיקרי הנימוקים.

להשלמת התמונה יצויין, כי הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות בתחום הרפואה האורטופדית והפסיכיאטרית. בתחום האורטופדי הוגשה מטעם התובע חוו"ד פרופ' אנגל אשר העריך נכותו של התובע בגין שבר אמת יד ימין (חיבור גרוע של עצם הרדיוס) בשיעור 10% לפי סעיף 40(11) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות"). מטעם הנתבעות הוגשה חוו"ד ד"ר ז'טלני ולפיה השבר התאחה היטב ולכן להערכתו אין לקבוע אחוזי נכות במקרה זה.

בתחום הפסיכיאטרי הוגשה מטעם התובע חוו"ד פרופ' קוטלר אשר העריך כי התובע סובל מתסמינים המבטאים תגובה פוסט-טראומטית וכי התובע זקוק להתערבות פסיכולוגית, ייתכן ואף תרופתית, ושיעור נכותו הינו 10% לפי סעיף 34ב לתקנות בשל אבחנה של הפרעה פוסט טראומתית חלקית. מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת פרופ' נוי בתחום הפסיכיאטריה, ממנה עולה כי לעת בדיקת התובע לא נמצאו סימנים קליניים משמעותיים של הפרעה פוסט טראומטית וכי אבחנה של הפרעה פוסט טראומתית חלקית אינה קיימת בספר האבחנות הפסיכיאטרי. עוד מצויין, שהתובע מתפקד ברמה הגבוהה ביותר קוגניטיבית ואקדמית לרבות עבודה במשרה מלאה, וכי למעט התייעצות קצרה לא פנה לטיפול, ולכן מעריך הוא כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בקשר עם התאונה.

מטעם התובע העידו התובע בעצמו, אביו מר שמואל חיימוב, והמומחה מטעמו ד"ר ביקלס. כן צורפו מסמכים לרבות תמונות  מקום האירוע הנטען.

מטעם הנתבעת העידו הגב' כרמל וידאל, מנהלת מוקד הפניות של הנתבעת 1, והמומחה מטעמה ד"ר בן דוד. כן צורפו מסמכים ותמונות מקום האירוע הנטען.

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו, ושהוכחו כדבעי:

1. התובע, יליד 1982, חייל לעת האירוע. ביום 31.12.02 ביקש התובע לערוך פגישה רומנטית עם חברתו דאז, מטר כהן. הפגישה נקבעה בצוק "סידני עלי" המצוי בחופי הרצליה.

2. התובע הגיע לצוק בשעת לילה שבין 23:00 וחצות (עדות התובע בעמ' 6 ו- 7 לפרוטוקול) מצוייד בשמיכות, נרות, כוסות וספר. בראש המצוק, בסמוך לקצהו, התובע פרש את השמיכה, הדליק את הנרות והמתין לחברתו.

3. בעודו ממתין לחברתו, כבה אחד הנרות. התובע ביקש להדליקו מחדש והעבירו למקום בו יהא הנר מוגן מפני הרוח. בעשותו כן, וכדבריו (עמודים 7-8 לפרוטוקול):

 "...הרגשתי את האדמה נופלת מתחת לברך שלי. איבדתי שיווי משקל.

  ...הרגשתי שהאדמה נפלה לי מתחת לרגל. לא נפלתי עם השמיכה והכל, רק אני. "

4. מכשיר הפלאפון של התובע נפל גם הוא, והתובע לא מצא אותו בחשיכה.

5. התובע חזר לרכבו, נהג אל ביתו ומשם מביתו פנה עם הוריו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים "מאיר" בכפר סבא.

6. למחרת הגיע אביו לחפש את חפצי בנו, מצא את השמיכה והכוסות בראש הצוק, ואת מכשיר הפלאפון בחלק נמוך יותר של הצוק (עדות אביו של התובע בעמ' 10 - 11 לפרוטוקול).

עיקרי טענות הצדדים בסיכומיהם: