פסק-דין בתיק א 50416/04

התובע, יליד 1973, עותר לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 21.11.02, בהיותו הולך רגל. התובע עותר לחייב את קרנית בנזקיו בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 בהיות התאונה תאונת פגע וברח וזהות הנהג הפוגע אינה ידועה.

בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת האירוע ונסיבותיו, חבותה לפיצוי התובע, הנזק הנטען והקשר הסיבתי ביניהם.

מטעם התובע העידו התובע, רעייתו הגב' עאיש עז, וכן הוגשו מסמכים.

מטעם הנתבעת העידו מר אייל שומרון חוקר משטרה, מר אלון בראל חוקר, והוגשה חוות דעת אקטוארית להערכת היוונה של קצבת הנכות הכללית אותה מקבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). התובע ויתר על חקירת האקטואר (פרוטוקול מיום 24.5.07). כן הוגשו מסמכים.

להערכת פגימותיו של התובע תוצאת התאונה מונו שני מומחים: ד"ר פסח סגל, בתחום הפנימי, בחן את השפעת התאונה על מחלת הסכרת ממנה סבל התובע עובר לאירוע. ד"ר פסח סגל העיד בקשר עם חוות דעתו; ד"ר חנן טאובר מונה כמומחה בתחום האורטופדי. הצדדים ויתרו על חקירתו.

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו שהוכחו כדבעי:

1. התובע מתגורר ברחוב נס לגויים, ביפו. ביום 21.11.02, בשעות הערב, יצא התובע מבית קרוב משפחה המתגורר ברחוב יהודה הימית ביפו והלך, רגלית, לביתו. בדרכו הלך ברחוב שבטי ישראל, חצה את הרחובות מיכלאנג'לו ואלברט קיוסו (רחובות המצויים בניצב), וירד לכביש שברחוב שבטי ישראל על מנת לחצותו (ר' נ/1 וכן עדות התובע בעמ' 3-5 לפרוטוקול מיום 7.3.07).

2. בעת הירידה לכביש, היה מופנה גבו של התובע לכיוון התנועה. רכב שנסע מכיוון יהודה הימית פגע באמצעות צידו הימני קדמי בתובע: "אני עוד לא חציתי, פתאום הוא פגע בי מצד שמאל." (עדות התובע בעמ' 8 לפרוטוקול מיום 7.3.07). התובע לא ראה את הרכב הפוגע: " אני לא יכול לראות, אם אני עם הגב אליו." (עדות התובע בעמ' 7 לפרוטוקול מיום 7.3.07).

3. התובע נפל ונהג הרכב המשיך בנסיעה וברח מהמקום. התובע לא הספיק לראות את סוג הרכב, מספרו או את תיאור הנהג (ר' הודעת התובע במשטרה - נ/2).

4. צוות של מד"א שהגיע למקום העבירו את התובע לחדר המיון ב"וולפסון" בחולון (ת/1), שם אובחן כי הוא סובל בעיקרו מחבלה ושבר בשוק שמאל, חבלה בקרסול שמאל וחבלה בבית החזה ובבטן.

5. לאחר פינוי התובע הגיעה ניידת משטרה למקום האירוע. זו דיווחה על קיומם של סימני זכוכית על הכביש ולא מצאה זכר לרכב המעורב בתאונה (ר' דו"ח פעולה מיום 21.11.02).

6. התובע נותח לקיבוע השבר ואושפז עד ליום 25.11.02 (ר' ת/2). ביום 1.12.02 אושפז עקב התפתחות פצע זיהומי במקום בו נותח, שוחרר ביום 5.12.02 (ר' ת/3). ביום 21.1.03 אושפז התובע בשלישית עקב התפתחות נמק במקום הניתוח, נותח פלסטית להסרת הנמק ולהשתלת עור באזור קרסול רגל שמאל. אושפז עד ליום 23.1.03 (ר' ת/4).

7. עובר לתאונה סבל התובע מבעיות רפואיות שעיקרן סכרת, אסטמה, יתר לחץ דם ועודף משקל ואף טופל תרופתית בגינן (עדות התובע בעמ' 23 - 24 לפרוטוקול, חוות דעת המומחים ומסמכים רפואיים). בגין מצבו הרפואי נקבעה לו נכות זמנית בשיעור 75% החל מ- 15.12.99 (ר' אישורי מל"ל).

8. התובע הינו נגר במקצועו. עובר לתאונה עבד התובע בנגריות שונות, האחרונה בהן היא נגריית אלט יהושע (עדות התובע בעמ' 15-16 לפרוטוקול מיום 7.3.07, סעיף 15 לתצהיר התובע, תלוש שכר בודד מחודש 11/97 (ת/6), וכן אישור המל"ל בדבר שמות מעסיקים ותקופות דיווח נספח ת/8). התובע עסק בנגרות גם כאסיר במסגרת שיקום (ר' ת/9). כמו כן היה בעברו נהג משאית (עדות התובע בעמ' 16 לפרוטוקול מיום 7.3.03).

9. עובר לתאונה, ריצה התובע שתי תקופות מאסר, הראשונה החלה ב- 21.6.95 ותמה ב- 24.2.97, והשנייה החלה ב- 8.10.98 ותמה ב- 19.8.01 (ר' תעודת עובד ציבור מטעם שירות בתי הסוהר וכן עדות התובע בעמ' 14 לפרוטוקול מיום 7.3.07). התובע לא עבד מיום שיחרורו ממאסר ועד ליום התאונה, משך כחמישה עשר חודשים (עדות התובע בעמ' 17 לפרוטוקול מיום 7.3.07).

10. לאחר התאונה, ביום 1.2.04, נקבעה נכותו הצמיתה של התובע במסגרת נכות כללית במל"ל בשיעור 67%, מיעוטן בקשר עם התאונה, ובגינן מקבל התובע קיצבת נכות כללית.

11. בינואר 2006 החל התובע לעבוד בחברת א.א.אלנמר בע"מ (תלושי שכר צורפו נספח ת/11 לתצהיר התובע), וכיום עובד אצל עלי משקאות. התובע מגדיר את תפקידו כ "יושב על יד נהג ומדריך כבישים, מדריך רחובות" (עדות התובע בעמ' 19 לפרוטוקול).

עיקרי טענות הצדדים בסיכומיהם:

התובע בעיקרי דבריו בסיכומים טוען כי יש לקבל את גרסתו לנסיבות התרחשות האירוע, לרבות מסלול הליכתו, המתיישב עם דו"ח הפעולה שבתיק המשטרה ודו"ח מד"א. התובע טוען כי גרסתה היחידה של הנתבעת היא כי הפציעה ארעה בנסיבות אחרות, כי הנתבעת העלתה טענה שהתובע נפגע בתאונת דרכים עצמית עת רכב על אופנוע או לחילופין נפגע על ידי אוטובוס, אלו נטענו לראשונה לאחר סיום הבאת הראיות על ידי התובע, ומהוות שינוי חזית ו/או הרחבת חזית אסורה. לטענתו, בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי לא נטענו טענות אלו בכתב ההגנה וזאת למרות שהיו ידועות לנתבעת לעת ניהול החקירה ועובר להגשת כתב ההגנה מטעמה. התובע טוען כי התנגד להרחבת חזית כאמור ואין להזדקק לטענות אלו.