פסק-דין בתיק א 50410/06

1.       התובע יליד 24.1.89, נפגע בתאונת דרכים ביום 5.7.05.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.      התובע נפגע ביד שמאל, כף רגל ימין, גב וראש. למעט רגישות קלה במישוש גב תחתון, שפשוף בירך משמאל ואזור ברך שמאל לא נמצא בחדר מיון כל ממצא פתולוגי והתובע שוחרר, בלא שאושפז, עם המלצות לאנלגטיקה לפי הצורך, מעקב רופא מטפל ומעקב מרפאת תאונות דרכים בביה"ח.

          ב.      התובע עבר 12 טיפולי פיזיוטרפיה ונזקק למגן ברך.

          ג.       ד"ר דוד, אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה מצא:

                   "בבדיקה גופנית נמצאו טווחים תקינים של תנועות ע"ש צווארי וגבי ולא נמצא כל קיפוח נוירולוגי פריפרי. לא נמצאה הגבלה בטווח תנועות ע"ש מותני. צילומי ע"ש מותני מיום התאונה וכשנה לאחריה לא הדגימו ממצאים פתולוגיים. לסיכום נקודה זו, אין לדעתי מר שלמה סובל מנכות בגין פגיעה בעמוד השדרה

                   בבדיקת הכתפיים וקרסול שמאל נמצאו טווחי תנועה תקינים ולא נמצאו סימנים פתולוגיים נוספים. ממצאי בדיקת ה- ultrasound שנערכה בתאריך 19.9.05 אינן מעידות על פתולוגיה מוגדרת. הוצג לפני צילום כתף ימין אשר נערך קודם לתאונה ובו לא נמצאו ממצאים פתולוגיים. לסיכום, אין לדעתי מר שלמה סובל מנכות בגין פגיעה בכתפיים או בקרסול שמאל.

                   בבדיקת הברכיים נמצאה רגישות פטלופמורלית בברך שמאל ונמצא דלדול קל בשרירי שוק שמאל. שאר פרטי בדיקת הברך נמצאו תקינים. צילום מיום התאונה לא הדגים ממצאים פתולוגיים. עיון בחומר הרפואי שעמד לרשותי מעלה כי לא סבל מכאבים בברך שמאל קודם לתאונה (קיים רישום בודד מתאריך 14.4.00 אשר אינו ממוקד וללא רישומי המשך) וכי תלונות על כאבים נמשכו לאחריה, עד למועד הביקורת האחרונה המתועדת בחומר זה. לפיכך, גם אם ממצאים אילו אינם תואמים פתולוגיה מוגדרת המופיעה בתקנות המלל לקביעת נכות, אני מעריך את נכותו של מר שלמה ב- 2.5% בהתאם להפעלה חלקית של סעיף 35 (1) (ב').

                   לנושא מינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה, ממצאי הבדיקה הגופנית אותה ערכתי אינם מצדיקים לדעתי מנוי זה. עיון ברישומי המעקב הרפואי, לרבות בדיקת נוירולוג בתאריך 28.7.05 בהם לא נמצא כל ממצא פתולוגי תומכים בהחלטה זו".

          ד.      ד"ר דוד לא נשאל שאלות הבהרה ולא נחקר על חוות דעתו ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת .

3.       נזקים

          א.      הפסדי השתכרות

                   1)      עובר לתאונה היה התובע תלמיד תיכון בחופשה שעבד כשליח לחלוקת פיצה. עפ"י תלושי השכר החל  בעבודתו ב- 1.7.05, 5 ימים לפני אירוע התאונה, שארעה תוך כדי העבודה, אך עבד מתחילת העבודה רק 3.90 שעות על בסיס נתון זה של עבודה חלקית, והשתכרותו עבור שעות אלה יש להניח שהיה משתכר כ-  -.700 ש"ח לחודש ועד תום החופשה היה משתכר -.1,225 ש"ח, אותם
הפסיד כשנאלץ להפסיק לעבוד לאחר התאונה ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק סה"כ -.1,485 ש"ח.

                   2)       חישובו של ב"כ הנתבעת על בסיס השכר ששמש את המלל לחשוב דמי פגיעה, אינו נכון, שכן גורם זה מתייחס לשכר הרבע שנתי והתובע לא עבד לפני ה- 1.7.05.

                   3)       ד"ר דוד קבע הנכות על סמך רגישות בברך ודלדול קל בשרירי שוק שמאל בלבד וכאבים מהם לא סבל התובע עובר לתאונה אך ללא כל ממצאים פתולוגיים המוכרים ע"י  תקנות המלל לקביעת נכות וממילא: "נכויות בשיעור נמוך, של 5%, או אפילו עד 10%, מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התפקוד בנוגע להשתכרות, אצל אדם מן הישוב; במקרים כאלה, הנטייה היא שלא לפסוק את הפיצוי לפי אחוז הנכות, אלא, מקום שבית-המשפט משתכנע שאפשר שהנכות תהיה בעלת משמעות תפקודית, הוא עשוי לפסוק סכום גלובלי בפריט נזק זה. מובן, שאין בכך משום קביעת כלל גדול, שכן תלוי הדבר בטיבו של הנפגע ובמהות עיסוקו. אולם, כדבר שבנוהג, ניתן להצביע על המקרים שבהם סרבו בתי-המשפט להיזקק, ביחס לנכויות כאלו, לחישוב אקטוארי המבוסס על אחוז הנכות"  ( קציר, פיצויים בשל נזק גוף, מהדורה חמישית עמ' 258).

                   4)       כאמור בע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל פ"ד מ"ז (1) 802, 822: