פסק-דין בתיק א 504/05

1.         ביום 15.4.03 הגיש התובע, צור אבינחום, יליד 1.1.1974, תביעה נגד הנתבעים לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 24.10.01, בהיותו הולך רגל.

2.         על פי המתואר בכתב התביעה, עת חצה התובע את הכביש במעבר חצייה בצומת "כפר-ברוך", רכב שהיה נהוג על-ידי נתבע 1 ומבוטח אצל הנתבעת 2, פגע בו בחוזקה ופצע אותו באופן קשה בעיקר בזרוע ובכתף ידו הימנית (להלן: " התאונה").

3.         אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות. המחלוקת נסובה סביב שאלת גובה הנזק בלבד.

4.         מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע עצמו, של אמו, גב' הנרייטה צור, ושל דודו, מר מירצה הרשקוביץ. מטעם הנתבעים לא הובאו עדים כלשהם.

            בתום הבאת הראיות, הגישו הצדדים, כפי בקשתם, את סיכומיהם בכתב.

הנכות הרפואית

5.         מהתיעוד הרפואי שהוגש בעניינו של התובע עולה, בין היתר, כי ממקום התאונה, פונה התובע לבית חולים העמק בעפולה, שם אובחן, כי הוא סובל משבר בזרוע ימין, שקובע על-ידי מקבע חיצוני, ומפגיעה עצבית. התובע אושפז עד ליום 31.10.01 (משך 8 ימים). בגלל הנזק העצבי, עבר התובע ניתוח לשחרור הרדיוס כשנתיים לאחר מכן. כאבים שהיו לתובע במפרק ירך ימין אובחנו כתהליך ניווני או נמקי ובמרץ 2005 עבר התובע ניתוח להחלפה שלמה של מפרק זה. כמו כן, התובע נזקק לטיפולים שונים לרבות טיפולי פיזיותרפיה.

6.         האורטופד, פרופ' רופמן, שמונה בהסכמת הצדדים (להלן: " המומחה"), בדק את התובע לראשונה ביום 30.5.04 וקבע בחוות דעתו מיום 18.6.04, כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות אורטופדית צמיתה כדלקמן:

א.         ביד ימין נותרו הגבלות בתנועות מפרקי הכתף והמרפק - 10% לפי סעיף 35(1)ב' בגין מכלול ההגבלות בכתף ובזרוע יחד

ב.         במפרק הירך מימין נותר מצב של נמק אווסקולרי שגורם להגבלת תנועות קשה במפרק בכל התנועות ויצריך ניתוח להחלפה שלמה של המפרק במפרק מלאכותי - 30% לפי סעיף 48(1)ז' בגין הנזק במפרק הירך

ג.          נזק עצבי לעצב הרדיאלי, רובו תחושתי ונזק מוטורו קל מאד לסעיפי עצב זה- 35% לפי סעיף 31(3)א' בין II - III בגין נזק לעצב הרדיאלי.

בהסתמך על כל אלה, קבע המומחה, כי התאונה הותירה לתובע נכות אורטופדית משוקללת בשיעור של 59%.

7.         משעבר התובע ניתוח נוסף בחודש מרץ 2005 להחלפה שלמה של מפרק הירך, מצא בית משפט זה (כב' השופט יצחק כהן), כי יש מקום לבחינה מחודשת למצבו של התובע. המומחה בדק את התובע פעם נוספת ביום 4.1.06 וערך חוות דעת משלימה מיום 6.1.06 (להלן: " חוות הדעת המשלימה"). בפרק דיון ומסקנות קבע המומחה, כי:

" אין ספק כי לאחר הניתוח שעבר חל שיפור בפתולוגיה של מיפרק הירך מימין ובמקביל יש שיפור גם בעצב הרדיאלי. לענין העצב הרדיאלי יש מקום כעת לקבוע את נכותו לפי סעיף 31(3)א. II (במקום סעיף קטן שבין II - II ).  [כך במקור - ש.א.]

לענין מיפרק הירך, אין ספק כי יש שיפור מלא של תנועות המיפרק ואין ספק כי מבחינת התנועות לא  נותרה נכות. עם זאת וזהו הדגש העיקרי!!! מדובר כאן בהחלפת מיפרק הירך והשתלת מיפרק מלאכותי. השתלה זו אמנם מקילה על הכאבים, לעיתים מונעת אותם, ומשפרת את התנועה. ואולם, מדובר כאן בהשתלת חומר מלאכותי-דומם שאינו מתחבר לגוף לאורך החיים. לו היה מדובר באדם בעשור הששי או יותר של חייו, הרי שהפתרון הינו טוב. ואולם כיוון שמדובר בגבר, בעשור הרביעי לחייו, אין כלל ספק כי ניתוח משחזר זה ילווה בשני ניתוחים נוספים במהלך חייו, כאשר כל ניתוח יהיה קשה מקודמו וכאשר שקום מכל ניתוח יהיה קשה פי כמה. על רקע זה יש להבין כי הפתולוגיה קשה ביותר וככזו יש להתיחס אליה. בד"כ נכון לקבוע 20% נכות למצב של אדם מבוגר עם מישתל מלאכותי. כאשר מדובר באדם כה צעיר שנאלץ לעבור ניתוח כזה, נכון לקבוע 30% נכות למיפרק כזה. אשר על כן, נכון לקבוע כי נכותו בגין הנזק למיפרק הירך תואם לתקנת המל"ל: 35(1)ד. לכן לסכום ניתן לקבוע כי נכותו המשוקללת הצמיתה שנובעת מן התאונה שהיתה ב 24.10.01 הינה בסך של 56.9%".

8.         המומחה לא נחקר ולא הועלו טענות מהותיות נגד חוות דעתו במסגרת סיכומי הצדדים.

הנכות התפקודית

9.         התובע סבור, כי לאור גילו הצעיר, מצבו הבריאותי והגבלותיו בעקבות התאונה, שרק יחריפו ויחמירו את מצבו עם השנים, שמן הראוי להעמיד את שיעור נכותו התפקודית על 75%.

            מאידך, הנתבעים סבורים, כי לכאורה אין לתובע היום נכות תפקודית הנובעת מן התאונה, בעיקר בהסתמך על מסקנותיו של המומחה בחוות דעתו המשלימה. יחד עם זאת, בעת חישוב הפגיעה בכושר ההשתכרות, מציעים הנתבעים פיצוי גלובלי בהתחשב בגילו הצעיר של התובע ובשנות העובדה שנותרו לו עד גיל הפרישה, אשר יחושב לפי 15% מהשכר המשקף את כושר השתכרותו במגבלותיו אשר הוכחו ואשר אינן קשורות עם התאונה.