פסק-דין בתיק א 50344/06

רקע ועובדות

ביום 1.4.05 נחתם בין התובעים לנתבעת, הסכם וטופס הזמנה להספקת שירותי מוקד מהנתבעת. לבקשת התובעים, התווספה לטופס ההזמנה ולהסכם הערה, לפיה רשאים הם להתנתק משירותי המוקד בהתראה של 60 יום מראש, על פי רצונם.

התובעים לטענתם, נתנו הסכמתם כי העסקה תשולם באמצעות כרטיס אשראי בתשלומים שווים, (נספח א' המצורף לכתב התביעה). משהחלה העסקה להשתלם גילו, כי סך החיוב החודשי גבוה מזה שהתחייבו בו בהסכם ובדיעבד התברר להם, כי העסקה חויבה כעסקה מסוג "קרדיט" וזאת מבלי שנתקבלה לכך הסכמתם ו/או מבלי שהעניין הובא לידיעתם.

לטענת התובעים, לאור אי שביעות רצונם משירות הנתבעת, הם פנו ביום 1.3.06 בכתב אל הנתבעת וביקשו להתנתק משירותי המוקד לאלתר. בין הצדדים הייתה חליפת מכתבים, שבסופה התקיימה פגישה, בה הבטיח נציג הנתבעת כי הליקויים יתוקנו.

לגרסת הנתבעת, התובעים וויתרו על רצונם להתנתק לאלתר ולגרסת התובעים, הם הסכימו רק להשעות את דרישת ההתנתקות, עד לבחינת איכות השירות בהמשך. לטענת התובעים, הם הבהירו לנציג, כי מכתבם מיום 1.3.06, בדבר הודעת הניתוק נשאר בתוקפו והתובעים יחליטו האם לממשו, בהתאם לרמה ולטיב השירות שינתן. 

בפועל לטענתם, ביום 14.7.06 פנו התובעים לטכנאי פרטי ונותקו משירותי המוקד והודיעו על כך בכתב לנתבעת.

לטענת התובעים, הם לא קיבלו את השירות לו התחייבה הנתבעת בהסכם שנערך ביניהם ומיום תחילת שירותי המוקד, התרשלה הנתבעת ולא סיפקה שירותי שמירה נאותים. במספר רב של מקרים לא הגיע כלל סייר, או הגיע לאחר זמן רב.  ביתם  נותר חסר הגנה ולא נשמר כראוי. פעמים רבות האזעקה פעלה, הן כשהתובעים היו בתוך הבית והן כשעבדו בעלי מקצוע מחוץ לבית, אולם סייר כמתחייב בהסכם לא הגיע, לא בדק ולא נכח במקום, וזאת בניגוד להודעת ביקור וסיור אשר הושארו בתיבות הדואר. הודעות טלפוניות אשר היו אמורות להתקבל אצל התובעים בעת שהאזעקה פועלת לא התקבלו ובמקרים רבים בהם הגיע סייר לבית הוא הגיע באיחור רב.

התובעים, לטענתם, פנו מספר פעמים לנתבעת וביקשו לדבר עם מי מהמנהלים. משלא נענו ונדחו בלי שוב, פנו אל הנתבעת ביום 1.3.06 בכתב וביקשו להתנתק משירותי המוקד לאלתר, לאור רשלנותם הרבה וחוסר האמון שנוצר בין התובעים לנתבעת.

לטענת התובעים הם פנו לנתבעת טלפונית מספר רב של פעמים, במהלך חודשים מאי ויוני וביקשו לדבר עם מי מהמנהלים בדבר ניתוק השירות אך איש לא חזר אליהם. ביום 26.6.06 שלחו התובעים פקס בו הודיעו שוב על רצונם להתנתק. חרף הפניות וטלפונים אין ספור, לא טרח איש ליצור קשר עם התובעים. ביום 14.7.06 פנו לטכנאי פרטי ונותקו משירות המוקד והודיעו לכך בכתב לנתבעת.

לטענתם, נגרמו להם נזקים ממוניים ועוגמת נפש רבה, הם לא קיבלו את שירותי השמירה להם התחייבה הנתבעת בהסכם והשירות שהתקבל היה רשלני.

התביעה שבפניי הינה להחזר סכומים אשר נגבו על ידי הנתבעת ביתר, בסך של 3,322 ש"ח ותשלום בגין עגמת נפש אשר נגרמה להם בסך 5,000 ש"ח ובסך הכל עותרים לחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 8,322 ש"ח.

לטענת הנתבעת, עסקת האשראי עליה חתמו התובעים הנה עסקת קרדיט. התובעים חתמו בכתב ידם על ההזמנה בידיעתם המלאה כי מדובר בקרדיט. התובעים חתמו על השורה בהזמנה המפרטת את אופן התשלום בקרדיט. התובע, הנו עו"ד במקצועו וחזקה עליו שהוא יודע ומבין על מה הוא חותם.

לטענת הנתבעת, התובעים שילמו את אשר חויבו בתשלומים, בהתאם להזמה, חיובי הקרדיט, הינם הוצאות המימון של עסקת התשלומים בה בחרו התובעים ועליה חתמו בכתב התביעה.

לטענתה, היא עמדה בהסכם וסיפקה לתובעים שירותי מוקד מקצועיים, יעילים ואמינים.

בשיחות הטלפון שהתקיימו בין הצדדים הוחלט ביניהם כי התובעים יחזרו בהם מהודעת הניתוק, תוך ביטול הודעתה ולא תוך השארתה בתוקפה. מעולם לא הובטח לתובעים כי יוחזרו להם חיובי היתר, אשר נבעו מעסקת האשראי. הדבר מנוגד לתנאי ההסכם ולכל כללי מסחר סבירים. הנתבעת מראש גבתה מהתובעים סכום מאוד נמוך של דמי מנוי ולא ייתכן כי תשא גם בעלויות מימון התשלומים.

לטענתה, לו השירות היה כה גרוע כטענת התובעים, היו מתנתקים בהתחלה ולא לאחר שנה וחצי של שירות.

דיון

טופס  ההזמנה מספר 12270 מיום 1.4.05 הוא ההסכם בין הצדדים.

בתנאי התשלום בהסכם נקבע: "שירותי מוקד לפי 70 + מע"מ לחודש + מע"מ

הערות 36 X 70 חודשים של 70 + מע"מ קרדיט"

תנאי התשלום בהסכם, אשר הוספו בכתב יד, סותרים זה את זה.