פסק-דין בתיק א 50326/03

1. בפני תביעת תחלוף של התובעת להחזר הסכום אותו שילמה למבוטחתה בגין נזקי רכוש שנגרמו למשאית מסוג מרצדס, מ.ר 4175815 (להלן: "המשאית"), בתאונה מיום 7/7/02 (להלן: "התאונה").

2. התובעת טוענת כי תוך כדי נסיעה ברחוב עזרא בסמוך לבית מספר 58 בבני ברק, נפגעה המשאית מענף בולט של עץ שהיה נטוע על המדרכה ומופנה לכביש באופן מסוכן, ללא כל

סימן ו/או אזהרה וגרם לה נזק.

התובעת טוענת, כי ענפי העץ הבולטים אשר גרמו לתאונה נמצאים בתחום האחריות, השליטה והתחזוקה של הנתבעת ומשהתרשלה הנתבעת בתחזוק וגיזום ענפים בולטים מהעץ הנמצא בתחום שיפוטה באופן שלא יפריעו לתנועה הזורמת בכביש שבסמוך להם, חייבת הנתבעת בנזקי התובעת, מתוקף אחריותה כרשות מקומית.

התובעת טוענת כי חובת הראיה כי לא התרשלה רובצת לפתחה של הנתבעת מכוח הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה") שעניינה "הדבר מדבר בעדו".

3. הנתבעת מכחישה מצידה כל אחריות לנזקי התובעת וטוענת כי אין מקום לדרישה להסיר עצים משטח העיר ואין מקום לטענה כי הם מהווים מפגע.

לטענתה, מדובר בפעם הראשונה שבה טוען מאן דהוא כי העץ מהווה מפגע וגורם נזק.

הנתבעת טוענת כי המשאית היא שפגעה בעץ, תוך סטייה מנתיב נסיעתה בכביש, ועל נהגה מוטלת האחריות לנזק.

כן טוענת הנתבעת כי נהג המשאית נהג במשאית בעלת מימדים גדולים מן המותר בנסיבות העניין וגרם ע"י כך בעצמו לנזק.

בנוסף חולקת הנתבעת על גובה הנזק למשאית.

4. על מנת להכריע במחלוקת, שבין הצדדים שמעתי את נהג משאית מבוטחת התובעת, מר אליעזר מיכל  (להלן:" נהג המשאית") את מר פרלמוטר  יעקב עד ראייה לאירוע (להלן:" מר פרלמוטר") ואת מר צביקה פוזנסקי מנהל מחלקת גנים ונוף בעירייה (להלן:" פוזנסקי") .

א.      נהג המשאית העיד כי נסע במהירות של כ-30 קמ"ש, כאשר בכוונתו לפנות ימינה, בצומת אשר במרחק של כ- 30 מטרים קדימה ממקום האירוע. כן העיד כי מאחר ומדובר במשאית ארוכה, היה עליו לקחת סיבוב רחב ימינה ולשם כך, נסע כהרגלו מימים ימימה, במרחק של כחצי מטר משפת הכביש שמימין. לגרסתו, האירוע אירע כאשר מולו, במסלול הנסיעה הנגדי, הגיח אוטובוס שעצר בתחנת אוטובוס לשם הורדת ילדים ומשכך, נדרש נהג המשאית  לסטות מעט ימינה להתקרב מעט אל המדרכה אשר מימין ואז נפגעה המשאית מהעץ.

בנוסף ציין נהג המשאית כי גובה המשאית כ- 4.5 מטר וכי הפגיעה במשאית הינה בארגז כ- 30-40 סמ' מהקצה העליון.

גירסתו של נהג המשאית הייתה עקבית ותאמה את הגרסאות הקודמות שמסר בטופס ההודעה ת/1 הן בתמליל עדות שמסר לחוקר ת/2.

ב.      מר פרלמוטר, עד ראייה לאירוע, ציין כי הינו מתגורר בסמוך ומול מיקום העץ נשוא התביעה מזה כ- 30 שנים. מר פרלמוטר העיד כי ראה את המשאית נוסעת במהירות איטית, נפגעת מהעץ ונהדפת לאחור, וכי המפגע הינו גזע שיצא מהגזע המרכזי לכיוון הכביש ולא ענף גמיש, וכי העץ אינו מטופל והגיזום הינו מתחת לכל ביקורת.

ג.        מנגד, העיד מר פוזנסקי, כי צוות הגיזום של העירייה מבצע סיור גיזום בעיר פעמיים בשנה, בסביבות תחילת נובמבר וביולי. מר פוזנסקי הוסיף כי הנתבעת אינה מבצעת רישום ותיעוד של מועד הגיזום ומשכך, אינו יכול לומר בדייקנות מתי נגזם העץ נשוא התובענה. כן העיד כי לפעמים יש צורך בגיזום יותר מפעמיים בשנה וכי העץ מהסוג הנדון מוציא ענפים אחרי שבועיים שלושה.

5. לאחר שבחנתי, שקלתי ואיזנתי את מכלול הנתונים והנסיבות בהתאם לדין ולחומר הראיות שהונח בפני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

בענייננו, אין חולק כי העץ נשוא התביעה נמצא בשליטתה ובאחריותה של הנתבעת, עיריית בני ברק, והיא אחראית על תחזוקתו. כחלק מחובותיה של העירייה עליה לטפח את העצים המצויים בתחומה, קל וחומר אלו המצויים בסמוך לנתיב תחבורה נוסע ועלולים להוות סכנה לעוברי הדרך (וכלי רכב בכלל זאת) - זאת גם מכח סעיף 235 לפקודת העיריות. ראה גם ת.א. (חיפה) 1108/01 יפומניאשיץ ורה נ' עיריית חיפה , ע"א 704/71 אגבריה נ' המאירי וע"א 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' ח. כהן ואח'.

בנסיבות המקרה ולנוכח הראיות והעדויות שלפני, שוכנעתי כי המשאית נפגעה מענף עץ שהיה מופנה לכביש. כך גם עולה ממוצג ת/4 - תמונות של העץ הנדון  - המלמד כי מגמת התפתחות הגזע הינו לכיוון הכביש, בו נוסעים רכבים, לרבות משאיות.