פסק-דין בתיק א 50302/04

בפניי תביעה כספית בסך 817,000 ש"ח.

התובעת 1 הנה חברה פרטית שעיקר עיסוקה בייעוץ מס (להלן: "החברה").

התובע 2 הנו רואה חשבון ובעל משרד רו"ח המספק שירותי ראיית חשבון ללקוחות שונים. במועדים הרלוונטיים העסיק המשרד 4 עובדים (להלן: "המשרד").

התובע 2 הנו גם הבעלים ומנהלה של התובעת 1.

הרקע העובדתי - 

1.         החל מנובמבר 2000, התובע 2 ניהל,  בסניף של הנתבע 1  - יד חרוצים בתל אביב (להלן: "הסניף") שלושה חשבונות -

מסגרת האשראי שאושרה לכל חשבון הייתה:

100,000 ש"ח - לחשבון החברה; 50,000 ש"ח - לחשבון  המשרד; ו- 4,000 ש"ח לחשבון הפרטי, אשר בשלב מאוחר יותר הוגדלה ל-30,000 ש"ח והוקטנה ל-26,000 ש"ח.

התובעים ניהלו חשבונות גם בבנקים אחרים.

2.         התובע 2 הצהיר כי למרות שהחשבונות היו מצויים פעמים רבות בחריגה משמעותית ממסגרת האשראי,  הנתבע 1 המשיך לכבד את חיובי התובעים, כך שבין הצדדים התגבש נוהג (להלן: "הנוהג").

התייחסות זו נבעה, לטענת הנתבע 2, עקב היותו לקוח מועדף בשל היקף פעילותו העסקית והיא נמשכה כשנה וחצי החל מפתיחת החשבונות.

לימים התחלף מנהל הסניף והחל ממרץ 2002 לתפקיד המנהל מונה הנתבע 2.

לטענת התובעים, לאחר כניסתו  לתפקיד, החליט הנתבע 2, באופן חד צדדי ושלא כדין, לשנות את הנוהג.

עם כניסתו לתפקיד, הנתבע 2 זימן את התובע 2 למספר שיחות.

בשיחות שהתקיימו ב - 14.4.02 וכן ב-  22.4.02 הנתבע 2 שוחח עם התובע 2 על החריגות ממסגרת האשראי ועל חוסר ביטחונות (סיכום השיחות - ראה: נספחים יא' ויב' לתצהיר הנתבע 2).

בפגישה שהתקיימה ביום 5.5.02 הנתבע 2 הודיע לתובע 2 כי המצב של החריגות ממסגרת האשראי אינו יכול להימשך. הוא דחה את בקשתו של התובע 2 כי שיקים מעותדים שהופקדו בחשבונות החברה והמשרד ישמשו כבטוחות. הנתבע 2 אף סירב לבקשתו של התובע 2 להחזיר לו את השיקים המעותדים על מנת שיוכל על סמך שיקים אלו לקבל אשראי בבנקים אחרים.