פסק-דין בתיק א 503/03

א.                התובע, אוהד מישאל, יליד 24.7.1977 (להלן: "התובע"), נפצע בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שאונתה לו ביום 1.8.2001 (להלן: "התאונה").

מעיון בכתב התביעה ובתצהירו של התובע עולה שהתאונה התרחשה עת נהג התובע ברכב המבוטח כדין ע"י הנתבעת.

אין הנתבעת חולקת על חבותה לפצות את התובע בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת גובה הנזק בלבד.

ב.                התובע הועבר ממקום התאונה לחדר המיון בבית חולים נהריה, כשהוא בהכרה מלאה. התובע שוחרר מבית החולים עוד באותו היום עם הוראה להמשך מעקב הרופא המטפל
וחמישה ימי מנוחה (נספח ד' של ת/4).

חמישה ימים לאחר מכן פנה התובע לחדר המיון בבית חולים רמב"ם עקב כאבים בגב התחתון. בבית החולים רמב"ם אובחן התובע כסובל משבר בחוליה D12, ואושפז ביום 6.8.2001.

בהרדמה כללית בוצע בתובע ניתוח קיבוע בין חוליות D11 ו-L1 עם מקבע מסוג USS. הניתוח עבר ללא סיבוכים. ביום 30.8.2001 הועבר התובע לשיקום בבית חולים אלישע ושוחרר לביתו ביום 6.9.2001.

סך כל ימי האשפוז של התובע עקב התאונה הסתכמו ב-32 ימים.

לאחר מכן, היה התובע במעקב המרפאה בבית חולים אלישע עד ליום 1.5.2003 (עיינו: פרק "תולדות הפגיעה" בחוות דעתו של המומחה הרפואי בתחום האורתופדי פרופ'                        י. אוטרמסקי).

ג.                 לצורך הערכת מצבו הרפואי וקביעת דרגת נכותו של התובע כתוצאה מן התאונה, מיניתי ביום 30.1.2005 את פרופ' יצחק אוטרמסקי, מנהל מחלקה אורתופדית א' בבית חולים איכילוב בתל-אביב, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט.

פרופ' י. אוטרמסקי התבקש לחוות דעתו בשאלה האם נותרה לתובע נכות צמיתה בתחום האורתופדי עקב התאונה, ואם כן מה שיעורה, והאם יש קשר סיבתי בין מצב התובע כיום לבין התאונה הנדונה.

בחוות דעתו מיום 27.6.2005 (מסומנת מ/1), מסביר פרופ' י. אוטרמסקי כי מצא בבדיקתו שתפקודו של התובע הינו תקין בכל תפקודי המרפאה, וכי הבדיקה הנוירולוגית תקינה. כמו כן, כותב פרופ' י. אוטרמסקי כי מצא הגבלה קלה בטווח תנועות עמוד השדרה.

נוכח בדיקה זו והחומר הרפואי שעמד בפניו, העריך פרופ' י. אוטרמסקי את נכותו האורתופדית הצמיתה של התובע בשיעור של 10% לפי סעיף 37(7)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 ( להלן: " תקנות המל"ל").

בהמשך השיב המומחה בכתב לשאלות הבהרה של ב"כ התובע, וכן העיד בבית המשפט ביום 13.3.2007.

ד.         בעדותו מיום 13.3.2007, תיקן פרופ' י. אוטרמסקי את שיעור הנכות האורתופדית שקבע לתובע  והעמידה על 15% במקום 10% (עמ' 41 לפרוט', ש' 22-16):

"מבחינת התנועתיות בעמוד השדרה המותני זה מעלה את אחוז הנכות, הייתי מעלה לבינוני כי זה מעלה ב-10 מעלות, כלומר ההגבלה היא 30 מתוך 60. אני מתקן: 30 מעלות מתוך 70 מעלות אם רוצים לדייק, דהיינו שבעה רווחי תנועה בין D11 ל- S1 ושלושה רווחים אין לנו. האחד בדרך הטבע ושניים מהתאונה. יוצא שלוש יחד, וזה יוצא 30 מתוך 70... נראה לי שבנסיבות אלה הייתי מעמיד את הנכות על 15% במקום 10%. כלומר משתמש בחלק יחסי מן הסעיף הבא אחריו. "(ההדגשה שלי - י.ג.).

בהמשך חקירתו בתשובתו לשאלות ב"כ הנתבעת, השיב פרופ' י. אוטרמסקי (עמ' 42 לפרוט', ש' 14-10):

"... גם אם הייתי יודע ומסתכל חוות דעתי היתה אותו דבר, אני כרגע הגדלתי את הנכות כמוסבר לעיל לפי חישוב אריתמטי. ערך של מספר מפרקים אבל התנועתיות היא אותו דבר.

ש. מבחינת תפקוד לא השתנה שום דבר גם כשהיום אתה יודע על הווריאנט הזה?