פסק-דין בתיק א 50288/04

מדריך דרך וחברת תיירות התקשרו ביניהם על מנת שהמדריך ישמש כנציג החברה למתן שירותי תיירות באופטייה שבקרואטיה בעונת תיירות 2003. לימים התגלעו בין הצדדים מחלוקות. כל צד מפרש באופן שונה את ההסכם שנכרת ביניהם בכתב וטוען כי משנהו הפר אותו וגרם לו בכך נזקים. על כך הוגשו התביעה והתביעה שכנגד העומדות בפני.

משבחר התובע, לאחר שתי החלטות בימ"ש, שלא להגיש סיכומי תשובה, למרות שזכות זו ניתנה לו עוד בשלב סיום ההוכחות, בהתחשב בתביעה שכנגד, ואף לא טרח להודיע לבית המשפט ולצד שכנגד כי אין בכוונתו להגיש סיכומי תשובה, ניתן פסק דין זה, מבלי להמתין עוד לסיכומי תשובה.

בין הצדדים נחתם ביום 27/05/03 הסכם לפיו יהיה התובע נציג של הנתבעת בעיירה אופטיה שבקרואטיה (להלן: " הסכם קרואטיה"). טענותיהם ההדדיות של הצדדים מתמצות במחלוקות העיקריות שלהלן:

1)      דרישת התובע לשתפו ברווחי מכירות של תוספות שמכרה הנתבעת בארץ ומראש.

2)      דרישת התובע לתשלום עלות הוצאות, שלטענתו, שילם מכיסו.

3)      דרישת הנתבעת לתשלום בגין אי דיווח על רווחים וחוב כספי של התובע כלפיה.

4)      דרישת הנתבעת לפיצוי בגין נזקים ומניעת רווחים עתידיים מקבוצת הבנק הבינלאומי וקבוצות נוספות.

5)      דרישת הנתבעת לפיצוי בגין הפרת הסכם הסודיות.

התביעה העקרית .

לטענת התובע, הפרה הנתבעת את הסכם קרואטיה שחתמה עימו. התביעה היא לשני סעדים: גילוי חשבונות וכן סעד כספי, על סך 40,000 יורו (212,570 ש"ח), המורכב, לטענת התובע, מסך של 28,654 יורו (163,327 ש"ח) נזקים ישירים נטענים עקב הפרת הסכם קרואטיה ו- 8,525 יורו הוצאות שלא כוסו, (כולל הוצאות טלפון, נסיעות, רכב שכור וכו') כל זאת, לטענתו, בצרוף ריבית.

(1) עיקר טרוניתו של התובע היא כי על הנתבעת לשתף אותו ברווחי ה"תוספות", טיולים ושירותי נופש נוספים בקרואטיה, שנמכרו ע"י הנתבעת ישירות, מראש, בארץ.

הצדדים חלוקים בשאלת פרשנות החוזה בנקודה זו. לטענת התובע, סוכם בין הצדדים כי הוא ישווק את ה"תוספות", ללקוחות הנתבעת בקרואטיה. בניגוד לכך, לטענתו, בפועל הקדימה הנתבעת ומכרה תוספות אלה בארץ, ובכך הפרה את ההסכם ביניהם. לשיטתו, עפ"י ההסכם היה על הנתבעת "להתנזר" ממכירת הטיולים בעצמה. לפיכך, לטענתו, על הנתבעת לשלם לו את הגמול המוסכם בשיעור של 40% מהרווחים בגין "תוספות" שנמכרו על ידה מראש בארץ. לטענת התובע פרשנותו הנ"ל, נובעת מהסכם קודם שהיה בין הצדדים, "הסכם כריתים". לשיטתו מדובר בחוזים דומים וכפי ש"התנזרה" הנתבעת ממכירת טיולים בכריתים, הובן על ידי הצדדים כי היא תעשה כן גם בנוגע להסכם קרואטיה. גם במו"מ נטע בו נציג הנתבעת, מר אייל אטיאס, תחושה כי קהל היעד ליצירת פרנסתו הוא כלל תיירי הנתבעת בקרואטיה, בודדים וקבוצות סגורות כאחד. לטענתו, אם ביקשה הנתבעת "לנגוס" בקהל היעד שלו, היה עליה לציין את הדבר במפורש בהסכם. משלא עשתה כן, הכשילה את התובע. כמו כן טוען התובע כי תוצאת פרשנותה של הנתבעת את ההסכם שהוא נאלץ לשרת את הקבוצות הסגורות בהתנדבות, ואף עשוי להימצא בחסרון כיס, משנאלץ להשתתף בעלויות הקבוצה. לפיכך, בין היתר הוגשה התביעה לגילוי חשבונות וגילוי מלא של כל התשלומים והמסמכים של הנתבעת הנוגעים לעונת התיירות 2003.

לטענת הנתבעת, לא זכאי התובע לתשלום כלשהו בגין התוספות שהיא מכרה לקבוצות סגורות בארץ. הנתבעת אפשרה לתובע למכור ללקוחותיה בקרואטיה את אותן תוספות, כאשר ממכירות אלה המבוצעות על ידו בפועל ותשלומיהן נגבים על ידו, הוא היה זכאי ל - 40% מהרווחים, והנתבעת ל- 60% (לאחר ניכוי הוצאות). בהסכם לא דובר על סכום מסוים אותו ירוויח כל צד, לא נקבע שכר לתובע, וכן לא נקבע כי הוא זכאי לרווחים ממכירות שתבצע הנתבעת בארץ. מדובר בהסכם מפורט וממצה, ולתובע לא היו מעולם השגות עליו. התובע ידע שאינו זכאי לרווחים מטיולים אלה והדבר נאמר לו מפורשות.

התובע מכחיש כי זהו ההסדר שבין הצדדים וכי הדבר נאמר לו.

לטענת הנתבעת היא העדיפה כי הטיולים ימכרו בקרואטיה ולא בארץ, שכן מכירה הארץ מסובכת מבחינתה ואף מקטינה את רווחיה. לטענתה מי שזכו ב"תוספות" מהארץ היו קבוצות חזקות שדרשו עלות נמוכה מאוד לתוספות ולא היו רוכשות את החבילה כלל אילו לא קיבלו את התוספות במחירים הנמוכים שאותם דרשו.

לטענת הנתבעת ממכתבו של התובע מיום 19/8/2003, בדבר רצונו בשינוי שיטת התגמול, עולה כי לא היה זכאי לתגמול על רווחים מתוספות שנמכרו בארץ. יתר על כן, למרות שלא קיבל את הסכמת הנתבעת לשינוי שיטת התגמול, לא דרש ביטול ההסכם עימה. לפיכך טוענת הנתבעת כי לכל היותר מדובר בציפייה של התובע לרווחים גדולים משהיו, דהיינו, לכל היותר טעות בכדאיות העסקה.

עוד טוענת הנתבעת, כי הסתמכות התובע על הסכם כריתים מוטעית. אין קשר בין ההסכמים השונים האחד מהשני.

כמו כן טוענת הנתבעת כי הסכום הנתבע, והתחשיבים שערך התובע אינם מבוססים ומעולם לא אושרו, וכי תביעתו נולדה רק לאחר שקיבל מכתב התראה של הנתבעת מיום 10/5/04, בה נדרש לשלם לה כספים. עד אז לא רק שלא היו לו טענות אל הנתבעת אלא שביום 7/4/04 שלח לה הצעה לעבוד במשותף על פרויקט בקרואטיה וסלובניה.

בהסכם קרואטיה, הוסדרה בצורה ברורה ומפורשת צורת התגמול לתובע כדלקמן: