פסק-דין בתיק א 5028/07

ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לייתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, לאחר שנשמעו עדויות הנהגים.

1.         תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 4.1.06, בתוך מתחם בתים בכפר ראמה. במתחם זה מתגורר התובע וכן מתגוררים הורי הנתבע. עוד הוברר כי התובע והנתבע הם בני דודים.

2.         התובע טוען כי בעת שנסע לאחור בשביל המוביל מחניית ביתו לכיוון הכביש הראשי (בתוך מתחם הבתים), פגע בו לפתע רכב הנהוג על ידי הנתבע, אשר אף הוא נסע לאחור, ויצא בפתאומיות מחניה, מתחת לקומת עמודים, מצידו הימני. התובע טוען כי נסע לאט (כ-20 קמ"ש).

3.         הנתבע מאשר גרסה זו.כן הוסיף בעדותו כי בעת שירד מבית הוריו לרכב, לא יכול היה לראות את השביל בו נסע התובע, ועל כן לא ראה אותו בטרם החל לנסוע.

4.         שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים אשר הדגימו את אופן התרחשות התאונה בעזרת דגמי מכוניות. עיינתי במסמכים שהוגשו לביהמ"ש ובכלל זה דו"ח השמאי, חשבונית תיקון, תמונות של מקום התאונה, שרטוט המקום, תמונות נזק.

5.         לאחר שמיעת העדויות ולאחר ששקלתי טענות הצדדים אני סבורה כי התאונה התרחשה כתוצאה מכניסת הנתבע לשביל בו נסע התובע, מבלי שבדק טרם נסיעתו לאחור, האם השביל פנוי, ומכאן שיש להטיל עליו אחריות לתאונה. יחד עם זאת יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 30% בהתחשב, בין היתר, בדברים הבאים:

א. גם התובע נסע לאחור, כאשר שדה הראיה שלו היה מוגבל ביותר. התובע אישר בפניי כי מצד ימין שלו היה קיים מחסן, בולט לכביש, אשר הסתיר לו את המקום ממנו יצא הנתבע: " המחסן מסתיר לי את המקום בו עמד הרכב" (עמ' 3).

ב. התובע מכיר היטב את המקום (מדובר במתחם מגורים בו נמצא ביתו) והוא אישר כי הוא יודע שיש במקום חניית רכב, וכי במקום חונים רכבים (ראה האמור בסעיף 5 לכתב התביעה: "יצאה בפתאומיות מחניית הרכב מתחת לעמודים.."). מכאן שהיה עליו לצפות כי מכונית עשויה לצאת ממקום חניה (המוסתר מבחינתו), ולנהוג בהתאם לכך (למשל להתריע ע"י צופר בעת שהוא עומד לעבור במקום, או לעצור לפני החניה ולוודא שרכב החונה במקום אינו מתכוון לצאת וכו').

ג. אין בידי לקבל עדות הנתבע לפיה גם לו היה התובע נוסע ישר ולא ברוורס, התאונה היתה בלתי נמנעת. ברור ששדה הראיה בנסיעה לאחור מוגבל הרבה יותר משדה הראיה כאשר הנסיעה היא ישר, וסביר להניח שלו היה התובע נוסע ישר, הוא יכול היה למנוע את הפגיעה, או לכל הפחות לצמצמה.

ד. יש גם לקחת בחשבון את העובדה כי הארוע ארע בשעות החשיכה (19:00 בערב) וכי ירד גשם (ראה עדות התובע בעמ' 1): נתונים שמחייבים נהיגה זהירה יותר (על אחת כמה וכמה בנהיגה לאחור !).

מהאמור לעיל עולה כי גם התובע נהג בניגוד לתקנה 45 לתקנות התעבורה התשכ"א 1961, הקובעת כי: " נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך ובמידת הצורך, ולאחר שנקט בכל האמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע סיכון או פגיעה..", ומכאן שיש להטיל עליו אשם תורם לקרות הארוע .

6.         נזקי התובע הם: נזק ישיר-6,873 ש"ח (הוגשה חוו"ד שמאי, וחשבונית מס של המוסך המתקן: לענין הערת ב"כ הנתבעים באשר לחוות הדעת, אומר כי נראה שנפלה טעות בתיאור הנזק, בכך שנרשם "דלת קד' ימ'", משברור ע"פ התמונות כי הדלת שניזוקה ושהוחלפה היא דלת אחורית ימנית), שכ"ט שמאי בסך 690 ש"ח (הוגש ח-ן וקבלה). סה"כ 7,563 ש"ח, ונכון למועד הגשת התביעה 7,700 ש"ח.

7.         לאור האמור לעיל הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סכום של 5,390 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. כן ישלמו הנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 700 ש"ח+מע"מ, וישיבו לתובע את האגרה הראשונה ששולמה על ידו. התשלום יתבצע בכפוף לאישור שיציג התובע לנתבעים,לפיו, היה במועד התאונה, בעליו הרשום של הרכב במשרד הרישוי (כפי שהעיד בפני בעמ' 3).

8.         מאחר והתיק הסתיים על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א', בישיבה הראשונה, תשיב הגזברות לתובע את המחצית השניה של האגרה ששולמה.  

ניתן היום י"א ב אדר ב, תשס"ח (18 במרץ 2008) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

005028/07א  110 עדי חן ברק התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: