פסק-דין בתיק א 50205/05

1.         התובע עוסק בהנהלת חשבונות והתמחה בתוכנת הנהלת חשבונות בשם "רווחית".

            הנתבעת 2 היא חברה קטנה, שבעליה, מנהלה ועובדה היחיד הוא הנתבע 1 ועיסוקה ייבוא ומכירה של ספרי מחשבים באנגלית בהיקפים קטנים (הנתבע, סעיף 15.1 לתצהירו).

2.         הנתבעת ניהלה את מערכת הנהלת החשבונות באמצעות רווחית.

            במחצית שנת 2004 נזקקו הנתבעים לתמיכה וסיוע בהפעלת התוכנה, ופנו לשם כך לחברה המפעילה את התוכנה. זו שלחה לנתבעים את התובע, וכך הכירו הצדדים.

3.         כיוון שהתובע הציג את עצמו כמנהל חשבונות וכמומחה בהפעלת רווחית, וכיוון שהנתבעים סיימו באותה עת את קשרי עבודתם עם מנהלת חשבונות אחרת, הסכימו הצדדים על עבודתו של התובע, כדלקמן:

א.         איסוף והכנת החומר לשנים 2002-2003, לשם הגשתו לרואי החשבון של הנתבעת להכנת דו"חות שנתיים לאותם שנים.

            ב.         טיפול שוטף בחומר הנהלת החשבונות של שנת 2004.

            הדברים הללו מוסכמים על הצדדים.

4.         לא נעשה כל הסכם בכתב באשר לתמורה שתשולם לתובע בגין עבודתו.

            יחד עם זאת, מסכימים הצדדים, כי התמורה שסוכמה עבור איסוף והכנת החומר לשנים 2002-2003 הינה 2,000 שקל לכל שנה, ובסה"כ - 4,000 ש"ח, בצירוף מע"מ (הנתבעת, סעיף 12.5 לתצהירה, התובע, עמ' 3 למעלה בכתב תביעתו).

            גם אין חולק כי התמורה בסך 4,000 ש"ח (בצירוף מע"מ) שולמה לתובע על ידי הנתבעים.

5.         התובע אינו מתכחש, כאמור, לסיכום האמור, אך טוען שהוא זכאי לתמורה גבוהה והולמת יותר, משום שהתברר לו, כי היה צורך " להקים את החומר מחדש, זה נושא אחר לגמרי" (התובע, עמ' 13 לפרוטוקול), וזאת משום שהתגלו ליקויים רבים (" ברדק" על פי ניסוחו בכתב התביעה, עמ' 3) בעבודה שנעשתה על ידי מנהלת החשבונות הקודמת.

            למרות זאת, על פי עדותו, הוא לא פנה לנתבע ולא ביקש לשנות את התמורה שהוסכמה ביניהם (עמ' 14-15 לפרוטוקול).

6.         תביעתו של התובע לשינוי התמורה שהוסכמה בגין עבודתו האמורה, דינה להידחות, כמובן, משום שהינה בניגוד להסכם שנעשה בינו ובין הנתבעים.

            התובע לא הצביע על פגם בהסכם המצדיק את ביטולו.

            מטרת ההתקשרות עם התובע היתה מלכתחילה כדי לעשות סדר וארגון בחומר הנהלת החשבונות ולתקן את הליקויים שנעשו בעבודה שנעשתה לפניו, ואי הסדר שהתגלה היה צפוי ולא מפתיע.

            אולם, גם אם סבר התובע כי אי הסדר שהתגלה לא היה צפוי, ויש הצדקה, לכן, לדרוש תמורה גבוהה יותר, היה עליו להודיע על כך לנתבעים כדי לנסות להגיע להסכמה אחרת, ובהעדר הסכמה, להודיע על הפסקת ההתקשרות.

            תחת זאת, התובע המשיך בעבודתו, גבה את התמורה שהוסכמה, ובדיעבד בלבד הוא תובע תוספת על התמורה שהוסכמה.

7.         ולא זו בלבד שהתובע אינו זכאי לתמורה נוספת על התמורה שהוסכמה, ספק אם היה זכאי גם לתמורה ששולמה, כיוון שבעוד שהכנת החומר לשנת 2002 התקבלה על ידי רואי החשבון של הנתבעת, הרי שהחומר לשנת 2003 שהוכן ואורגן על ידי התובע, נדחה על ידי רואי החשבון, מחמת ליקויים רבים וכבדים שנמצאו בהכנת וארגון החומר (מכתב רואי החשבון נ'1, עדותו של רו"ח אברהמי, עמ' 10 לפרוטוקול).