פסק-דין בתיק א 49979/04

הצדדים לתביעה ועובדות הרקע :

1.         התובע עסק כעוסק מורשה, ובהמשך, באמצעות חברת "שחם הנדסה" (יצחק מאירזאדה) בע"מ (להלן: "החברה"), בתכנון, תיאום, ניהול ופיקוח פרוייקטים לבנייה.

            הנתבעת הינה שותפות רשומה המנהלת את בית הארחה בקיבוץ (להלן: "בית הארחה").

2.         בשנת 1994 - 1995 (על המועד המדוייק יורחב בהמשך), נחתם הסכם הנושא את הכותרת "הסכם לניהול פרוייקט" (להלן: "ההסכם", צורף כנספח א' לתצהיר התובע). הסכם זה נחתם בין "בית הארחה- מעלה החמישה" מצד אחד לבין "שחם הנדסה ניהול תכנון ופיקוח"  מצד שני (להלן: "שחם הנדסה"). הפרוייקט בהסכם זה הוגדר כהרחבת בית הארחה באומדן של כ- 5 מיליון דולר, ותפקידיה של שחם הנדסה הוגדרו בסעיף ב' לאותו הסכם. שכר הטרחה הוגדר בסעיף ד' להסכם, כאשר לשלב תיאום התכנון נקבע שכר בשיעור 0.6% מהיקף הפרוייקט, ואילו לשלב ניהול ופיקוח, שכר בשיעור 2.6% מהיקף הפרוייקט.

3.         בשנת 1995 חתמה הנתבעת על הסכם עם חברת ראובן פלד בע"מ (להלן: "פלד"). פלד שימש כקבלן הראשי לביצוע העבודות בפרוייקט.

4.         מועד סיום העבודות המתוכנן של הפרוייקט על פי ההסכמים היה בחודש אפריל 1996. אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 1996 נקלע הפרוייקט לקשיים, וזאת לאחר שפלד עזב את האתר והיה צורך בהעסקת קבלני משנה אחרים תחתיו לצורך סיום העבודות.

5.         בנוסף, אין מחלוקת שלאחר עזיבתו את האתר, הגיש פלד מטעמו דרישה לתשלום נוסף של כ- 3 מליון ש"ח, וזאת מעבר לתשלומים ששולמו לו על ידי הנתבעת במהלך ביצוע הפרוייקט, תשלומים אשר אושרו על ידי המפקח בפרוייקט, היא שחם הנדסה ו/או החברה.

            לאחר שניסיונות ההידברות עם פלד לא עלו יפה, הגיש זה האחרון בחודש אפריל 1997 תביעה כנגד הנתבעת במסגרת ת.א. 515/97 בבית המשפט המחוזי בת"א (להלן: "תביעת פלד"), במסגרתה נדרשה הנתבעת לשלם לפלד סך של 4 מיליון ש"ח. תביעת פלד טרם באה לידי סיום.

טענות התובע בתביעה שבפני :

6.         לטענת התובע, ההסכם עם הנתבעת נחתם על ידו באופן אישי, כאשר שחם הנדסה הינו רק שם מסחרי. לטענת התובע, שחם הנדסה התנהלה בעת חתימת ההסכם תחת עוסק מורשה והחברה כלל לא באה לעולם באותו מועד.

7.         לעניין מועד חתימת ההסכם, טוען התובע כי זה נחתם לפני חודש יוני 94'. בעניין זה ראה נספח י"ח לתצהיר התובע, המעיד כי כבר ביום 4.4.94 השתתף התובע בפגישה בנושא הפרוייקט, כשמנהל הפרוייקט נזכר כשחם הנדסה.

8.         אמנם בכתב התשובה אשר הוגש על ידי התובע, הוא אינו מכחיש שבמהלך ההתקשרות עם הנתבעת עבר הוא לנהל את ענייניו דרך חברה בע"מ (סעיף 5.1 לכתב התשובה). אולם, לטענתו אין בכך כדי לבטל את ההסכם הראשוני אשר נכרת לדידו עימו באופן אישי.

            לפיכך, טוען התובע כי כל תביעה או דרישה הנובעת מההסכם, מקימה יריבות ישירה בינו לבין הנתבעת והוא בעל הדין הנכון לתביעה זו.

9.         לגופו של עניין טוען התובע כי במהלך ביצוע הפרוייקט ולקראת החודשים האחרונים של הביצוע (סעיף 5 לכתב התביעה) נערכו מספר ישיבות בינו לבין הנהלת הנתבעת באשר ליתרות חוב שכר טרחה המגיעות לו בגין העבודות שבוצעו על ידו, וכן החלו מגעים באשר לתשלום בונוסים שונים, ובכללם בונוס אישי לתובע, הנתבע במסגרת תביעה זו.

10.       לאחר מספר פגישות, בין השאר בנושא הבונוס האישי, פגישות בהן הוחלפו הצעות בין הצדדים, סוכם לטענת התובע ביום 22.6.97 (נספח ד' לתצהיר התובע, יכונה ת/1-ד'), כי התובע יקבל בונוס בסך 150,000 ש"ח המוצמדים למדד הבנייה מיום 5.2.97. עוד סוכם כי הבונוס יגדל בהתאם לתוצאות הסיכום המשפטי בין הנתבעת לפלד.

11.       לטענת התובע, בהסתמך על סיכום זה, הסכים הוא לוותר על חלק מיתרת שכר הטרחה שהגיע לו באותו עת מהפרוייקט, והנאמד על ידו ב- 87,000 ש"ח, וזאת בידיעה ברורה כי הוא צפוי לקבל את הבונוס המובטח בסך 150,000 ש"ח, בונוס הצפוי לגדול לאור התוצאות בתביעת פלד.

12.       על חשבון הבונוס המובטח ביצעה הנתבעת שני תשלומים: סך של 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ שולם לתובע ביום 20.4.97, ואילו סכום נוסף של 70,000 ש"ח שולם ביום 28.12.98.

13.       לטענת התובע, ביצוע התשלומים הללו מעיד באופן מפורש על התחייבותה של הנתבעת לשלם את הבונוס המובטח. חרף זאת, לא עמדה הנתבעת בהתחייבותה לשלם את מלוא הסכום המוסכם, והחלה להעלות תניות לתשלום הבונוס, שלא בא זכרן בסיכום בין הצדדים. כך למשל ביום 4.2.03 (ת/1-י') שלחה הנתבעת מכתב לתובע בו ציינה כי "תשלום הבונוס היה מותנה בתוצאות הסיכום עם פלד, או תוצאת המשפט, ורק באם התשלום לפלד יהיה פחות מ- 300,000 ש"ח." (סעיף 2 למסמך הנ"ל, יכונה להלן: "התנאים לתשלום הבונוס").

14.       התובע טוען כי התנאים לתשלום הבונוס נזכרו לראשונה רק כשש שנים לאחר השגת הסיכום לתשלום הבונוס האישי, ולאחר שהנתבעת כבר ביצעה תשלומים לא מבוטלים על חשבון אותו בונוס נטען, וזאת למרות שהתנאים לא התקיימו. דבר זה מוכיח, לטענת התובע, כי התניית תשלום הבונוס בתנאים נעשתה רק בדיעבד וללא כל בסיס עובדתי ומשפטי.

15.       התובע טוען כי זכאותו לבונוס אינה מותנית בכל תנאי וזכאותו לתשלום קמה לנוכח העובדה שהשקיע בפרוייקט זה מעל ומעבר להתחייבותיו בהסכם, במיוחד לאחר עזיבתו של פלד את הפרוייקט, דבר אשר הצריך שכירת קבלי משנה, מתן פתרונות לבעיות שהתגלו בשטח, והכל בלוח זמנים דוחק וצפוף.