פסק-דין בתיק א 4989/02

1.         התובעת, ילידת 1981, הגישה תביעה זו כנגד הנתבעים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד) וזאת עקב תאונת דרכים מיום 10.6.00, שבה לטענתה, נגרמו לה נזקי גוף להלן:"התאונה".

2.         הנתבעים אינם כופרים בחבותם לפצות את התובע בגין נזקיה. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת היקף הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מהתאונה.

3.         אחר התאונה נבדקה התובעת בחדר מיון בבית החולים בנהריה, שם נמצאו שפשופים במצח ובאף וכן חתך בשוק רגל ימין. לטענתה היא הובאה לביה"ח מחוסרת הכרה אולם טענה זו נסתרה במכתב  השחרור מבית החולים בו נרשם כי "החולה  מתמצאת בזמן ובמקום, זוכרת את פרטי האירוע לא איבדה הכרה".

4.         לנוכח הממצאים הרפואיים וטענות התובעת מונה ד"ר רוזן כמומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר בדק את התובעת וציין בחוות דעתו כי לא נותרה לתובעת נכות בתחום א.א.ג. עוד ציין המומחה כי לתובעת סטיה של מחיצת האף מאז ילדותה, שכיום בולטת יותר אולם אינה קשורה לתאונה. כמו כן תאר ד"ר רוזן בחוות הדעת ובתשובות לשאלות הבהרה, את עברה הרפואי בנוגע  לאפה וציין כי התובעת אושפזה בעבר עקב בעיות באפה בהיותה בת 11 וכן כי קיבלה טיפולים רפואייםאצל רופא א.א.ג,  זמן רב לפני התאונה. הצדדים לוקים בנוגע לשאלת נכותה הרפואית של התובעת עקב התאונה. שקלתי את טענותיהםבעניין זה ונחה דעתי כי יש להעדיף את חוות דעתו של ד"ר רוזן על פני חוות דעתו של ד"ר מוסקונה (בתחום הפלסטי) וזאת על אף טענות התובע לפיהם סתר המומחה את עצמו בתשובות לשאלתות הבהרה בהשוואה לאמור בחוות הדעת. עמדתו של ד"ר רוזן ברורה ואין הוא רואה קשר בין הסטיה במחיצת האף אשר דמתה לשינויים קודמים שאובחנו אצל התובעת בעבר, לבין התאונה. הממצאים האובייקטיביים שנרשמו בעקבות התאונה, תואמים עמדה זו של המומחה. ד"ר רוזן המליץ גם על מינוי פלסטיקאי. לפיכך מינה בית המשפט את ד"ר מוסקונה כמומחה בתחום הרפואה הפלסטית. ד"ר מוסקונה בדק את התובעת ונתן אף הוא חוות דעת בעניינה והמליץ על נכות צמיתה של התובעת בגין הצלקת באף והצלקת ברגל בשיעור של  3%. בנוסף ציין מומחה זה בחוות הדעת מסקנות בתחום א.א.ג תחומו של המומחה  ד"ר רוזן אשר נתן חוות דעת קודמת. לפיכך קבעתי (החלטה מיום 5.12.04) כי משמונה מומחה בתחום א.א. ג חוות דעתו בעניין זה עדיפה. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בממצאים המוזכרים אצל ד"ר מוסקונה המאשר כי בממצאים שאובחנו לאחר התאונה לא נמצא כל תזוזה בעצמות האף וכי צילום העצמות נמצא תקין.

המדובר בנכות בתחום הפלסטי אשר במקרה זה גם לנוכח שיעורה הנמוך, איננה נכות תפקודית. מכאן להיקף הנזק

הוצאות רפואיות ונסיעות (בגין העבר):

5.         באשר להוצאות רפואיות אלה לא הוכחו ועפ"י פסה"ד בעניין אלחדד (ע.א. 5557/95, סהר חב' לביטוח בע"מ נ' אלחדד ואח', פ"ד נא (2) 724), משלא הוכח כי טיפול רפואי לו תיזקק התובעת אם בכלל, איננו נכלל בסל הבריאות אין מקום לפסוק פיצוי כלשהו בגין ראש נזק זה. עם זאת אניח כי במידה והתובעת תזקק לניתוח פלסטי של הצלקות באף או ברגל אפסוק לה באומדן גלובלי סך של 4,500 ש"ח. בנוסף אניח כי  התובעת נזקקה (ותיזקק אם תעבור ניתוח קוסמטי) לנסיעות לצרכי קבלת טיפולים רפואיים ומעקב ולכן אפסוק לה  פיצוי באומדן גלובלי בסך של 1,800 ש"ח נוספים.

סה"כ 6,300 ש"ח בגין ראש נזק זה.

הפסד השתכרות (עבר ועתיד):

6.         בדיקת רמת השתכרותה של התובעת מלמד כי היא עבדה ב "המשביר מחסני אופנה" באמצעות חברת כח אדם והשתכרה שכר הנמוך משכר המינימום במשק. לגירסתה עמד שכרה על סך של 1908 ש"ח. התובעת שהתה בתקופה אי כושר במשך כשלושה חודשים וחצי  ולכן אפסוק לה בגין ראש נזק לעבר שך של סך 6,750 ש"ח. באשר לעתיד  לא נראה כי בשל הפגם האסתטי יגרמו לתובעת הפסדי השתכרות. עם זאת ועד לתיקון הצלקת באף אפסוק לה פיצוי גלובלי נוסף בסף של 5,000 ש"ח. (השווה פסה"ד בעניין כץ נ'רוזנברגפ"ד מ"ג(3) עמ' 421,423) בסה"כ 11,750 בראש נזק זה.

נזק לא ממוני (כאב וסבל):

7.         בשים לב לאופי הפגיעה זמן ההחלמה ואחוזי הנכות שנקבעו אפסוק לתובעת עפ"י הסמכות הנתונה לי מכוח תקנה 2(2) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו-1976  סך של  8,000 ש"ח,  בגין ראש נזק זה.

8.         אשר על כן הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את ההסכומים הנקובים בסעיפים 5,6 ו-7  לעיל בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ ובצירוף אגרת המשפט. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום כ"ד באלול, תשס"ה (28 בספטמבר 2005).

קלדנית: דליה ב.ח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: