פסק-דין בתיק א 4957/01
|
א בית משפט השלום באר שבע |
4957-01
31.10.2005 |
|
בפני : אברהם יעקב - סגן נשיא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מרחיל אברהים אל פקיר 2. גאבר אברהים אל פקיר 3. עבדל עזיז אברהים אל פקיר 4. עבדל רחמן אברהים אל פקיר 5. יורשי איסמעיל אברהים אל פקיר ז"ל 6. סלים חליל אל פקיר 7. מחמד חליל אל פקיר 8. עבדאללה חליל אל פקיר 9. חסן חליל אל פקיר 10. קופתן חליל אל פקיר |
: מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל באמצעות מינהלת הבדואים |
| פסק-דין | |
זוהי תביעה לתשלום סכום של 672,610 ש"ח.
ביום 07.08.95 נערך ונחתם הסכם בין התובעים לבין הנתבעת ועל פיו, התחייבו התובעים לבטל את תביעתם במקרקעין בשטח של כ-160 דונם, ובתמורה לביטול זה התחייבה הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי כספי, אשר שולם ביום 15.10.96, בסך של 241,582 ש"ח.
הפיצויים הללו חושבו על פי טבלה אשר הייתה חלק מהחלטת ממ"י מס' 585.
סעיף 13 להסכם בין הצדדים קובע כדלקמן:
"אם יוחלט על שיפור (ריאלי) של תעריפי הפיצוי המקובלים אצל צד א' עבור הקרקע או
עבור המחוברים, כי אז ישלם צד א' לצד ב' את ההפרש, אולם זאת רק אם השיפור נעשה בטרם חלפו 5 שנים מחתימת ההסכם."
ואכן, ביום 10.09.97 (כשנתיים לאחר חתימת ההסכם), התקבלה במנהל החלטה 813, אשר קבעה פיצויים גבוהים יותר.
ביום 16.01.01 פנה לראשונה ב"כ התובעים אל ב"כ הנתבעת בדרישה לתשלום ההפרש.
ביום 02.05.01 השיב ב"כ הנתבעת לב"כ התובעים כי מקובלת עליו הדרישה, אלא שהוא חולק על גובה הסכום, והציע לשלם סך של 344,620 ש"ח, נכון ליום 07.03.01, תחת הסכום שהתבקש - 508,304 ש"ח.
יש לציין, כי במכתב זה אין כל כפירה של הנתבעת בתחולתה של החלטה 813 על התובעים ועל זכאותם לקבל פיצוי נוסף על פי סעיף 13 להסכם.
מכתב זה צורף לכתב התביעה וסומן כנספח ב'.
למעשה, ניתן לראות במכתב זה משום הודאת בעל דין ולייתר בכך את הדיון כולו. אולם, משעניין זה לא נטען, אבחן את הדברים לגופם.
טוענת הנתבעת כי החלטה 585 ביטלה במפורש החלטה קודמת - 422, ויצרה הסדר אחר תחתיה. לעומת זאת, החלטה 813 לא ביטלה את החלטה 585 ולכן אין לראות בהסדרים החדשים הקבועים בהחלטה 813, כהסדרים הבאים להחליף את אלה שבהחלטה 585.
מציינת הנתבעת בסיכומיה, כי החלטה 813 היא החלטה חדשה וקבלתה לא באה תחת החלטה 585, אלא באה לקבוע כללים חדשים.
לטענת הנתבעת, הדרך ההגיונית לפרשנות סעיף 13 היא לומר שכוונת הסעיף היא למקרה שבו תתקבל החלטה במנהל, המבטלת את תעריפי הפיצוי שנקבעו בהחלטה 585, ורק אז יהיו זכאים התובעים להפרש הפיצוי.
כנראה שנעלם מעיני ב"כ הנתבעת כי בגוף החלטה 585 נאמר במפורש, בשורה התחתונה, כדלקמן:
"תוקף החלטה זו עד 01.04.96."
מכאן, שכאשר התקבלה החלטה 813 ב-19.10.97, לא הייתה החלטה 585 תקפה כלל וכלל ולכן, גם לא היה צורך לבטל אותה.
לכן, כל טיעוני הנתבעת הנסמכים על העובדה שהחלטה 813 לא ביטלה את החלטה 585, אין להם על מה לסמוך והם נדחים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|