פסק-דין בתיק א 49271/05

ראשיתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר, שיק מס' 5000050 משוך ע"ש הנתבע, ז.פ 15.6.04 ע"ס 222,880 ש"ח,  השיק הוצג לפרעון וחזר בשל הוראת "אין כיסוי מספיק".

סכום החוב כיום בהוצל"פ 440,779 ש"ח.

הוגשה התנגדות בבש"א 160393/05 שנדונה בפני, והוחלט ליתן רשות להגן בהחלטת יום 26/6/05, נקבע שם כי מדובר בהגנה אפשרית, אך קלושה ודחוקה ויש לברר במשפט סוגית השלמת השיק ונסיבות העברתו לתובע.

טענות הצדדים

עיקר טענות הנתבע הן כי בין הצדדים הייתה מערכת יחסים עסקית בתחום ההלבשה, הנתבע טוען כי לווה מהתובע 60,000 ש"ח שאותם פרע ולא נותר חייב לתובע דבר. את ההלוואה החזיר לתובע סך של 43,150 ש"ח בתשלומים, מסר בגדים עבור חברו של התובע בשווי 1,850 ש"ח ואת היתרה פרע לפי פסק-דין חלקי שניתן בתיק. לטענת הנתבע הפסיק לעבוד עם התובע מפאת חוסר היושר שלו וכי התובע פגע בנתבע בתחום ההלבשה בכל דרך לרבות באמצעות אשתו שהיא עובדת מכס. השיק נשוא התובענה שהיה חתום על החלק, נלקח ממשרדו של הנתבע, עם שיקים נוספים של עובדת הנתבע, לטענת הנתבע התובע היה נכנס למשרדו של הנתבע בכל עת, הרגיש כבן בית, ולקח את השיק ללא רשותו של הנתבע, התובע או מי מטעמו כתבו את כל הפרטים על השיק, מלבד החתימה. לטענת הנתבע לא הייתה מסירה כדין, השיק מולא ללא הסכמה ואישור ולא קיבל שום תמורה בגין השיק מהתובע.

לאחר שניתנה לנתבע רשות להגן, כאמור לעיל, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.

התובע דוחה את טענות הנתבע, ומציין כי השיק ניתן עבור הלוואה שנטל הנתבע מאת התובע במהלך שנת 2001, כאשר בתמורה העביר הנתבע שיק מחשבונה של אשתו, ואשר כל פרטיו למעט התאריך מולאו בנוכחות הנתבע. התובע טוען כי בנוסף הוגשה תביעה ע"ס 183,702 ש"ח כנגד הנתבע ועובדת מטעמו, וזאת עקב הלוואה נוספת שנטל הנתבע, כאשר בתמורה העביר הנתבע לתובע שיקים של עובדת מטעמו גב' תמר לוי  השיקים לא כובדו מהסיבה "חשבון מוגבל". התובע מציין כי מחזיק בתמלילי שיחות, שלדידו ניתן להסיק מהם, כי הנתבע אינו דובר אמת. אין אזכור בתמלילים בגין גניבת השיקים ואין כל עדות ו/או רמז של איומים.

כאמור לטענת התובע, ההלוואה נשוא כתב התביעה, הינה הלוואה נוספת להלוואה אחרת שנלקחה ע"י הנתבע, אשר גם היא לא שולמה וגם עבורה העביר הנתבע לידי התובע שיקים משוכים מחשבונה של עובדת בחברה השייכת לו.

בגין הלוואה זו ניתן ביום 16.4.07 פס"ד בת.א 25426/05 ע"י כב' השופט אטיאס, המחייב את הנתבע במלוא סכום התביעה. כאשר שם נקבע כי הטענות השטריות אותן מעלה הנתבע, השלמה שלא על פי הרשאה בדיוק ובזמן סביר, עומדות בסתירה עם טענתו , לפיה נגנבו השיקים ממשרדו.

"טענה לפיה התובע פעל בניגוד להרשאה שהייתה לו מהווה טענה עובדתית  חילופית אסורה לטענה לפיה השיקים נגנבו שכן אף לא נטען כי אותם שיקים היו מיועדים מלכתחילה לתובע. כאשר מועלית טענה של מילוי פרטים בשיק שלא על פי ההרשאה הנחת המוצא היא שאין פגם במסירת השיק. טענה של גניבת למעשה תוקפת את יסוד המסירה הדרוש, בין השאר, לשם יצירת חבות על פי השיק".

דיון והכרעה

העידו בפני הנתבע והמצהירה מטעמו, הגב' אורנה חן וכן התובע עצמו. לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לקבל את התביעה, שכן שוכנעתי כי גרסת התובע מסתברת יותר מגרסת הנתבע ועדיפה עליה. איני רואה מקום לסילוק התמלולים מן התיק, ונוכח החלטה שניתנה בעניין בתיק האחר על ידי כבוד השופט אטיאס, ועוסקת באותו עניין וצדדים, וכאמור שם הבחינה היא לעניין המשקל. כן איני רואה מקום לסילוק פסקי-דין אחרים שצורפו בעניין הנתבע. מובן שאינם מעלים או מורידים למחלוקת עובדתית נשוא התיק כאן, ולא הוכרעה בהם, ואולם זכותו של צד לצרף לסיכומיו פסיקה כפי שימצא לנכון. כן איני רואה מקום לסילוק מסמכים הקשורים לתיק הנוסף, שנדון בין הצדדים וניתן בו פסק דין.

גניבת השיק

הנתבע שב וטען בסיכומיו, כי אינו חייב לתובע מאומה וכי השיק נשוא התביעה נגנב ממשרדו כשהיה חתום יחד עם שיקים אחרים נוספים (של העובדת שלו).

עוד ציין בחקירתו כי לא כל הפנקס היה חתום, כי אם שיק אחד, שהיה צריך להינתן למישהו (עמ' 8 לפרוטוקול).

עוד ציין הנתבע בחקירתו כי " התלונה במשטרה לא תעזור כמו שאנחנו עכשיו מתחילים משהו הרבה יותר רציני... זה לא רק המשטרה יש פה דברים הרבה יותר מורכבים" (עמ' 8 לפרוטוקול).

איני מקבל טענה זו. כיצד יתכן שלא נמסרה שום הודעה למשטרה, בייחוד כאשר הנתבע יודע להצביע על מי שגנב, ועד למועד ההוכחות לא מצא לנכון להגיש תלונה בגין גניבת השיק. לפי דברי הנתבע, מדובר בענין הרבה יותר מורכב, לטעמי, הנתבע מגלה טפח ומסתיר טפחיים שעה שטוען לגניבה או נטילה שלא כדין של השיק, וכאשר קיים קשר עסקי בין הצדדים ולאורך זמן.

מכאן שטענת הגניבה נדחית ואין פגם חפצי, פגם במסירה, ו/או בהוצאה הראשונית. יצוין גם שהנתבע מרחיב בתיק זה טענותיו לעניין השלמה המנוגדת לרשות ולא לשאלת הפגם בהוצאה, ענין שגם הוא יכול ללמד על חולשת טענת הגניבה, ונוכח קביעת כב' השופט אטיאס בתיק האחר כי טענה לפגם בהוצאה שמקורו בגניבה, לא יכול לדור בכפיפה אחת עם טענה של מילוי פרטים בשיק שנמסר על החלק, בניגוד להרשאה.

מילוי/ השלמת פרטי השיק