פסק-דין בתיק א 49269/04

בפני תביעה להחזר סך של 35,008 ש"ח אשר הוגשה ע"י התובע, מחזיק כרטיס אשראי אשר הונפק ע"י הנתבעת, (להלן "הכרטיס"). סכום התביעה, הוא סכום העסקאות שנעשו באמצעות הכרטיס ולטענתו העסקאות בוצעו שלא על ידו ו/או בהסכמתו ו/או ברשותו.

אין חולק כי העסקאות בוצעו על ידי בנו של התובע, אשר השתמש לתשלום תמורתן בכרטיס.

הנתבעת הגישה 7 הודעות צד ג' כנגד בנו של התובע אשר השתמש בפועל בכרטיס, כנגד חברו ושותפו של צד ג' 1 וכנגד חמישה בתי העסק שבהם בוצעו העסקאות. (7 צדדי ג').

א.  טענות התובע:

1.         בתאריך 2.10.03 פנו אליו נציגי הנתבעת בטלפון על מנת לברר האם ביצע מספר רב של רכישות בסכומים גבוהים באותו היום. לתדהמתו גילה כי כרטיסו נגנב וסוכם עם נציג הנתבעת כי כרטיסו יחסם מיד. בדיעבד התברר כי מי שנטל את הכרטיס, ללא ידיעתו וללא אישורו, הוא בנו של התובע ,ארי, הסובל ממחלת סכיזופרניה ומטופל  בה.

ביום 11.3.04, דהיינו לאחר ביצוע העסקאות נשוא התביעה שבפני,  מונה התובע לאפוטרופוסו של בנו החולה.

2.         באמצעות הכרטיס אותו לקח בנו של התובע, בוצעו ביום אחד רכישות בסך 25,007.98 ש"ח. בין היתר נרכשו דיסקים בסך 5,490 ש"ח אצל צד ג' 4, מוצרי חשמל בחנות "מטאור צד ג' 3 בסך 10,000 ש"ח בגדים אצל צד ג' 6 ועוד.

התובע, לטענתו,  לא מסר לבנו את הכרטיס, לא הסכים כי ייעשה בו שימוש ואף לא ידע על השימוש שנעשה בו בפועל.

התובע  ביקש מהנתבעת כי יוחזר לו סכום העסקאות אותן ביצע בנו, אולם זו מסרבת ומשום כך הוגשה תביעה זו.

ב.  טענות הנתבעת:

1.         הנתבעת סיפקה לתובע כרטיס אשראי מסוג ויזה. ביום 2.10.03 פנה התובע לנתבעת בבקשה לחסום את הכרטיס שלו בגין גניבה.

התובע טען כי בנו לקח את כרטיס האשראי שלו ללא אישורו וביצע עסקאות בבתי עסק שונים בסך 24,709.98 ש"ח. הוברר כי בוצעו 7 רכישות בכרטיסו של התובע.

2.         לאור תלונת התובע, פנתה הנתבעת לבתי העסק בהם בוצעו הרכישות  כדי  לברר את טענותיו.

לטענת הנתבעת, על פי גרסת בית העסק "מטאור", צד ג 3, הבעלים  קיבל  את אישורו של  התובע לביצוע העסקה, לאור היכרותו עם התובע .

מבירור בבית העסק "דיסק מדיה" עולה, כי בנו של התובע קיבל את כרטיס האשראי ברשות מאביו.

לטענת הנתבעת, לאור הבירורים שערכה מול בתי העסק , כרטיס האשראי לא נגנב, אלא נמסר אם במעשה או במחדל לבנו של התובע.

לטענת הנתבעת,  השארת הכרטיס במקום גלוי, לאור מצבו הבריאותי של הבן הינו כהשארת כסף מזומן  המאפשר לעשות בו שימוש. ע"פ סעיף 5 לחוק כרטיסי חיוב , התשמ"ו -  1986, מקום שנעשה "שימוש לרעה", לא תהא הנתבעת אחראית  אם הלקוח מסר את כרטיסו לאחר,  או כאשר השימוש בכרטיס נעשה בידיעת הלקוח.

3.         מאחר וכרטיסו של התובע לא נגנב אלא נלקח  ו/או נמסר לבנו, הרי שלרשלנותו של התובע  יש לייחס אשם תורם ומשום כך אין להשיב את הסכום המבוקש.

הנתבעת  הגישה הודעות צד ג' לבתי העסק בהן בוצעו הרכישות.