פסק-דין בתיק א 49267/05

כללי

1.         תביעה ע"ס 20,000 ש"ח.

תמצית טענות התובעת

2.         התובעת הינה אזרחית רוסיה שהגיעה לישראל ביום 10.9.99, בעקבות בעלה שעלה ארצה קודם לכן. בישראל , החליט הבעל להתגרש מן  התובעת ועל כן נדחתה בקשתה לקבלת מעמד חוקי בארץ.

3.         בתאריך 8/03 הציע הנתבע לתובעת להשיג לה מעמד חוקי בישראל וביקש תמורת זאת 8,000$.

ביום 7.8.03 שילמה התובעת לנתבע מקדמה בסך 2,500$ .

בהמשך שילמה התובעת לנתבע, ע"י חבר מטעמה, סך של 3,500 ש"ח.

4.         בפועל, לא נקט הנתבע בכל פעולה. התובעת נעצרה בגין שהייה שלא כדין בישראל והוצאו נגדה צווי משמורת והרחקה.

5.         התובעת מבקשת לחייב את הנתבע בתשלום סכום התביעה בעילה חוזית של הפרת החובה לנהוג בתום לב, ובהצגת מצג שווא, בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, ובעילות נזקיות של גזל ותרמית.

התובעת דורשת את החזר הכספים ששילמה וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

תמצית טענות הנתבע

6.         הנתבע מאשר שקיבל מהנתבעת כספים.

7.         לטענתו, הבטיח לתובעת להעביר את עניינה לטיפולו של עו"ד וכך אמר לה .

8.         העניין הועבר לטיפולו של עו"ד מחאמיד ואולם התובעת לא שיתפה פעולה וסירבה להפגש עימו כדי לחתום על ייפוי כח , זאת מאחר וחששה לצאת מביתה בשל אשרת כניסה מזויפת .

9.         התובעת מעולם לא ביקשה להפסיק את הטיפול שהתחיל ע"י עו"ד מחאמיד ולא ביקשה להחזיר לה את כספה מאחר שידעה שהבעיה נעוצה בה ולא בנתבע.

דיון ומסקנות

10.        כתב ההגנה מטעמו של הנתבע הוא סתמי וכללי ולמעט הכחשה של שלושה סעיפים בכתב התביעה, אין בו מאומה.

בהתאם לתקנות סדר הדין (תקנות 86-85 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984), מחובתו של הנתבע היה לדון במפורש בכל טענה שבעובדה שאין הוא מודה באמיתותה ולא היה עליו לעשות זאת בדרך של התחמקות כפי שעשה . מחדל נוסף בהתנהלות הנתבע בא לידי ביטוי בתצהיר העדות הראשית מיום 4.6.06, כאשר הוסיף טיעונים עובדתיים חדשים אשר זיכרם לא בא בכתב הגנתו. ניתן היה לדחות את הטענות המהוות הרחבת חזית ואולם בהתחשב בכך שהנתבע אינו מיוצג, אבחן את גירסתו לגופה.

11.        אין מחלוקת כי התובעת שילמה לנתבע סך של 2,500$ וכן סך של 3,500 ש"ח . הנתבע הודה בקבלת סכומים.

עיקר טענתו של הנתבע היא כי העביר את עניינה של התובעת לעו"ד מחאמיד וכי לא ניתן היה לקדם את הטיפול בשל העדר שיתוף פעולה מצד התובעת. לגירסתו: "סבטלנה היא בעצמה שהכשילה את הטיפול בתיק ,לאחר שכל פעם מצאה סיבה אחרת לא לפגוש את עו"ד מחאמיד וכל זאת מאחר והיא פחדה לצאת מהבית בגלל שהיתה לה אשרה מזויפת ולא היתה לה ויזה בתוקף" (סעיף 14 לתצהירו).

12.        לא נתתי אמון בגירסתו של הנתבע. לא התרשמתי מכנות עדותו ולא מצאתי מקום לקבלה.

גרסת הנתבע היתה רצופה סתירות ואי התאמות.