פסק-דין בתיק א 4923/06

1.         התובעת הגישה כנגד הנתבעת תובענה לתשלום סך של 100,000 ש"ח [בערכי קרן], על דרך של בקשה לביצוע שטר, אשר נעשה על ידי גרליכמן דמיטרי וגולד בלאט בע"מ בערבותם של הנתבעת ומר פיליאנסקי לב, אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ בתל אביב, בתיק מספר 01-77075-05-8(להלן: "השטר").

2.         בעלי הדין הגיעו להסכמה כי תינתן לנתבעת הרשות להתנגד לשטר.

3.         בדיון שהתקיים בפני ביום 02.07.07 (עמ' 6 לפרוטוקול), הסכימו בעלי הדין כי הפלוגתא היחידה היא בשאלה, האם הנתבעת חתמה (כערבה) על השטר נשוא התובענה, ואם לאו.

4.         בעלי הדין נמנעו מהגשת חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד.

הצדדים הגישו את ראיותיהם. התובעת הגישה תצהיר אחד מטעמה של העד מר אבנר כץ, אשר במועד הרלבנטי, כיהן כמנכ"ל התובעת, והנתבעת הסתמכה על התצהיר שהגישה בתמיכה בבקשה להתנגדות לביצוע שטר.

5.         אין מחלוקת שהנטל, להוכיח שהנתבעת חתמה על כתב הערבות, מוטל על כתפה של התובעת. 

6.         לאחר שעיינתי עיין היטב בכתב התביעה (הבקשה לביצוע שטר), בכתב ההגנה (בתצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות), ביתר התצהירים והמסמכים שהוגשו לעיוני, בפרוטוקול הדיון, ואחר ששמעתי העדויות וחקירות בעלי הדין בדיון בפני, ולאחר ששמעתי סיכומי הצדדים, כל אחד לשיטתו הוא, הגעתי למסקנה כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את תביעתה, וכי דין התובענה - להתקבל, וזאת מכל אחד ואחד מנימוקי התובעת, והכל כפי שיפורט להלן.

7.         כזכור, הנתבעת טענה בתצהיר עדותה הראשית, בין היתר, כי מעולם לא חתמה על השטר, כי אינה מכירה את עושה השטר, אינה מכירה את אוחז השטר ולא אף אחד מהצדדים הנוגעים לעשיית השטר. עוד טענה הנתבעת כי היא מתפרנסת מקיצבת הבטחת הכנסה והינה חסרת כל רכוש. 

מרבית טענותיה של הנתבעת - נסתרו - ונמצאו בלתי מבוססות.

8.         העד מטעם התובעת ציין בפני, במהלך חקירתו הנגדית, אשר לא נסתרה, כי הוא זיהה את הנתבעת על פי תעודת זהות, לפני שחתמה בפניו על שטר הערבות וכך אמר: "באו אלי החותמים על השטר, העתקתי את פרטיהם מתעודות הזהות, זיהיתי אותם לפי [כתוב בטעות לפני - ע.ר.] תעודת הזהות, הם חתמו בפני...". עדות זו מהימנה בעיני, ולא מצאתי ליתן משקל משמעותי לעובדה שהיום, כעבור למעלה מ - 8 שנים, העד לא היה מזהה את הנתבעת אילו היה רואה אותה ברחוב. 

9.         טענתה המרכזית של הנתבעת, כי לא חתמה על השטר, הופרכה במסגרת בקשה שהגישה הנתבעת ללשכת ההוצאה לפועל, בה עתרה להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים (להלן: " הבקשה" או "נספח ד'"). במסגרת הבקשה מודה הנתבעת בחתימה על השטר נשוא התובענה, וכך ציין בא כוח הנתבעת בבקשה שהוגשה בשם הנתבעת ובחתימת ב"כ הנתבעת:-

"3.      בתחילת שנת 1999 הובלה המבקשת (הכוונה לנתבעת - ע.ר.) כנראה על ידי מספר נוכלים יוצאי מדינות חבר העמים המבינים ומדברים את שפתה, והמבינים את אורח החיים שלה ונדרשה לחתום על ערבויות לאנשים שאותם היא אינה מכירה, ושאת מהותם של הערבויות היא אינה מבינה, תוך הבטחה כי ינתן לה סיוע בכל הנושאים הקשורים להתאלקמותה במדינת ישראל, סיוע שכמובן לא ניתן לעולם.

4.        את משמעות החתימה שלה על הערבויות התחילה המבקשת לחוש ולהבין רק בעצם הימים האלו עת נפתחו נגדה שני תיקי הוצל"פ, התיק הנוכחי על סך של 303,000 ש"ח וכן תיק הוצל"פ בתל אביב של חברת הכל בדולר בגין חתימתה על ערבות לאדם בשם גרליכמן דמיטרי שאותו היא אינה מכירה כלל על סך של 113,000 ש"ח (הכוונה לתיק נשוא התובענה - ע.ר.)... ".

אמנם המסמך נכתב על ידי ב"כ הנתבעת, אך על פי הכלל "שלוחו של אדם - כמוהו", נראה כי מדובר בהודאת בעל דין. לאור האמור במסמך זה, ביקשתי מב"כ הנתבעת להסביר כיצד עולה טענת הנתבעת בתצהיר עדותה הראשית, עם ההודאה על החתימה על השטר. על אף שהכרזתי הפסקה במהלך הדיון, כדי לאפשר לב"כ הנתבעת להערך למתן תשובה בעניין זה - נראה כי לא ניתנה תשובה עניינית, הולמת ומספקת את הדעת, ולשיטתו של ב"כ הנתבעת - אין כל סתירה בין טענת הנתבעת כי לא חתמה על השטר, לבין האמור בנספח ד' לעיל. כאמור, סופו של יום - סתירות אלו נשארו בגדר עניינים סתומים ומבלי שניתן להם הסבר. למותר לציין ולהדגיש, כי הפלוגתא היא בשאלת חתימתה של הנתבעת על השטר וביהמ"ש זה לא נדרש להכריע בשאלה האם הבינה הנתבעת על מה חתמה.

10.        במהלך דיון ההוכחות, נסתרו טענות נוספות של הנתבעת, ובין היתר כדלקמן:-

א.         הנתבעת טענה בתצהירה כי אינה מכירה אף אחד מהצדדים הנוגעים לעשיית השטר, וכי נפלה קורבן לחבורת נוכלים ואולם רק בחקירתה הנגדית התברר כי אותה "חבורת נוכלים", היא שסייעה בידיה לקבל משכנתא, ולמעשה מתוך חקירת הנתבעת עולה כי הנתבעת חתמה על ערבויות לטובת אנשים אותם היא אינה מכירה ואנשים אחרים חתמו במקביל על ערבויות לטובתה, ראה בעניין זה עמ' 17 לפרוטוקול:-

"לשאלה אם כלומר לקחתי משכנתא מהבנק ומי שחתם לבנק על ערבות להבטחת ההתחייבויות שלי הם אנשים שאני לא מכירה אני אומרת שנכון. לשאלה אם במקביל חתמתי לאנשים שאני לא מכירה אותם - אני אומרת שנכון".

ב.         הגירסה שהעלתה הנתבעת במהלך ישיבת קדם המשפט כי איבדה את תעודת הזהות שלה וכי התעודה הוחזרה לה בשלב מאוחר יותר, לא באה במסגרת תצהיר עדותה הראשית. מעבר לכך, הנתבעת בחרה מטעמים השמורים עימה, שלא לפרט מתי איבדה את תעודת הזהות, היכן איבדה אותה ומתי נמצאה תעודת הזהות.