פסק-דין בתיק א 49119/06

רקע

1.      מונחת בפני תביעה כספית בסך 18,200 ש"ח.

2.      מר יגאל יואב (להלן: "התובע") הינו בעל מספרה בעיר צפת. עד לשנת 2005 החזיק התובע בשלושה מכשירי טלפון סלולאריים של חב' 'מירס'. לטענתו בתאריך ה - 21/08/05 לאחר שנפגש עם נציג החברות יורוקום תקשורת סלולרית בע"מ וחב' סלקום ישראל בע"מ (להלן: "הנתבעות") הסכים לחתום על הסכם בו יעבור מחב' 'מירס' אליהן ויקבל מהן מכשירי טלפון ושירותי רדיו טלפון.

3.      אולם, טען התובע, כי הנתבעות לא עמדו בתנאי ההסכם שהוסכם שעיקרו בכך כי הובטח לו הנחה של 300 ש"ח לכל מכשיר (קרי, 900 ש"ח) בכל חודש, למשך 18 חודשים (להלן: "ההטבה").

4.      התובע טען כי לא היה עובר לחסותן של הנתבעות באם לא הייתה מוצעת לו ההנחה דנן. משכך, ולאחר שפניותיו לקבלת ההטבה הנ"ל לא נענו, הגיש התובע תביעה זו. לפי סך ההטבה במלואה ועוד 2,000 ש"ח בעבור "טלפונים, מכתבים, שונות".

5.      מאידך גיסא, הנתבעות הכחישו מכל וכל כי אי פעם נציג כלשהו מטעמם הציע הטבה בסדר גודל שכזה. לשיטתן, הוצע לתובע הטבה חד פעמית של 300 ש"ח עבור כל מכשיר וזאת בצורה של עסקת "טרייד אין". בנוסף, התובע צורף לתכנית זמן אוויר מיוחדת בשם "מדרג" כאשר ככל שידבר יותר יזכה להנחה בדמי השיחה בלבד ומבצע זה אכן ניתן לו למשך 18 חודשים. ייתכן שמכך התבלבל התובע.

6.      תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר' ומשכך פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

דיון

7.      לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על המסמכים ושאר החומרים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

8.      עניין ההטבה נכתב בשני מקומות נפרדים עפ"י המסמכים שהוצגו בפני. בנספח ב' לכתב התביעה של הנתבעת 1, תחת הכותרת הקף סוג העסקה, הערות -

"הטבה T.I  300 ש"ח למכשיר"

בנוסף, המשפט הנ"ל כתוב גם על דף טיוטה שהוגש בעת דיון ההוכחות וסומן ת/1, בדיוק באותה צורה.

9.      טען התובע כי משמעות משפט זה הינו כי יינתן לו בתור לקוח בעבור כל חודש ובעבור כל מכשיר שהחליף לטובת הנתבעות סך של 300 ש"ח. במהלך דיון ההוכחות מה - 29/04/07 חזר התובע על טענתו.

10.  מאידך גיסא, עוד בכתב הגנתן, טענו הנתבעות כי אין כל היגיון כלכלי או עסקי למה שטען התובע. לשיטתו באם ידבר פחות מ - 250 ש"ח בחודש, הרי שלא רק שיזכה להטבה שסוכמה בגין  זמן אוויר אלא שבנוסף יקוזז מתוך הסכום 300 ש"ח ואף הנתבעות יישארו ביתרת חובה לזכותו.

11.  לאחר ששמעתי את עדויות נציגי הנתבעות וכן את התובע בעצמו, אין לי אלא להסיק כי אין בתביעה זו כל ממש.

12.  במהלך חקירת העדים מטעם הנתבעות וכן בסיכומיו, ניסה ב"כ התובע לשאול מדוע לא נכתב לאחר המשפט המדובר "סה"כ" או "בלבד" או "חד-פעמי". ניסיונו להראות כי הכיתוב ברור עד כדי כך כי יש לחייב את הנתבעות בדין, איננו מקובל עלי. אם אכן הייתה חשיבות ודעתו של התובע הייתה כי מודבר בהטבה מתמשכת, מדוע לא ביקש כי יכתב "במשך 18 חודשים"?

13.  המדובר בעסקת טרייד אין. משכך ישנו הכיתוב  T.I, המשמעות של טרייד אין הינו קח ותן. לשיטתי העובדה כי המשמעות ברורה אינו מאפשר ולא יוצר בסיס לשימוש בכלל הפרשנות נגד המנסח שכן התוצאה לא הייתה משתנה. התובע מנסה לקבוע כי טרייד אין אינו מדבר על תן וקח אלא מדובר בתן וקח וקח וקח  - אין לכך הגיון כלכלי.

14.  אכן, גם אם התובע לא העביר פיזית את המכשירים שהיו בידיו לנתבעות, הרי שאין הדבר מבטל את העסקה שנוצרה. לכל היותר התובע הרוויח את המכשירים שהיה אמור למסור, הא ותו לאו.

15.  בסיכומי התובע נכתב גם העובדה כי התובע אף לא קיבל את ה - 900 ש"ח אשר הנתבעות כביכול הודו שהוא זכאי להם. אולם, כפי שהוברר בעת הדיון, הרי שהתובע שינה את דעתו ולא השתמש במכשירים אלא החליט לבטל את העסקה ולהביא את הנתבעות לדין. משכך, בוודאי שלא יכול היה לקבל הנחות בסך האמור, קרי 300 ש"ח בעבור כל מכשיר.

16.  אין לו לדיין אלא את אשר רואות עיניו וליבו נכון עמו נוכח התנהגותם של הצדדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט.

17.  כך, דשתי ודנתי בטענות התובע, לא התרשמתי מכנותו וגם יכולתי ואומר אף בביטחון מלא כי דעתי היא כדעת הנתבעות. עדיפות בעיניי טענותיהן של אלו על טענות התובע ועדותן מהימנה בעיני מעדות התובע, אשר ככל הנראה עשה ,טעות בכדאיות העסקה" ותו לא.

סוף דבר