פסק-דין בתיק א 48937/05

תביעה לפיצוי מכח זכות התחלוף העומדת לתובעת בהתאם לפוליסה  לביטוח רכב מסוג מקיף.

הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך של פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

התובעת הייתה המבטחת בביטוח מקיף של רכב מסוג ניסן אלמרה מ.ר. 3559051 על פי פוליסה שמספרה 104317392785, במועדים הרלוונטים לתביעה.

הנתבעת 1 הינה המחזיקה והמפעילה של כביש מס' 6 מכח זיכיון והיא גובה דמי שימוש בגין המעבר בו.

בתאריך 21/11/04 שעה 17:15 לערך עת נסע הרכב המבוטח בכביש 6, בקטע 163, נפגע הרכב, מצמיג חתוך שהיה על הכביש, בחלקו הקדמי (להלן: "התאונה").

בגין אירוע התאונה שילמה התובעת למבוטח מכח הפוליסה בתאריך 8/3/05 את הסך של 1,534 ש"ח וכמו כן נשאה היא בשכ"ט השמאי בסך 400 ש"ח ומכאן התביעה ע"ס 2,430 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה (19/9/05).

מטעם התובעת העיד מר רדואן בדחי כמי שנסע ברכב באותה עת ומטעם הנתבעת 1 העיד מר זיו כהן בתוקף תפקידו כמנהל משמרת בחדר הבקרה של הנתבעת 1 במועד קרות התאונה.

לטענת התובעת, על הנתבעת 1 האחריות לקרות התאונה ולנזק ועליה לפצות את התובעת.

לטענתה המקרה מתיישב יותר עם רשלנותה של הנתבעת 1 ואי נקיטת אמצעי זהירות מטעמה וכי יש להחיל בנסיבות העניין את הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו".

לטענת הנתבעת 1 מדובר במפגע זמני והתאונה התרחשה זמן קצר לאחר שהושלך הצמיג בכביש ולא ניתן לצפות זאת מראש או למנוע זאת וכי אין לצפות מהנתבעת 1 להפעיל פיקוח תמידי 24 שעות ביממה על הנעשה בכל רגע נתון, בכל חלק בכביש שהיא מפעילה.

לחילופין טוענת היא שהאחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנהג שנסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הרכב, שלא שמר מרחק מהרכב שלפניו ושלא שם ליבו לנעשה בכביש ועל כן גם אם יוחלט שנתבעת 1 אחראית עדיין יש לנהג רכב המבוטח אשם תורם בשיעור של 100%.

מן העדויות עולה כי התאונה ארעה בשעות החשיכה כשהקטע בו נמצא המפגע לא מואר.

תוך כדי נסיעה בנתיב השמאלי לטענתו, אינו בטוח בכך, חש הנהג פגיעה בחלק הקדמי של הרכב ובלם את רכבו ועצר לאחר כ-300-400 מ' ואז נתברר לו שבמקום נמצא עוד רכב נוסף בצד הכביש אשר גם הוא נפגע מאותו צמיג והם החליפו ביניהם פרטים במקום. מייד לאחר שעצר הנהג את רכבו התקשר לחדר הבקרה של הנתבעת 1 וזה היה בשעה 17:15 לפי הדיווח של חדר הבקרה.

למקום הוזמן סייר של כביש 6 וזה הגיע לאחר כ-24 דקות, הסתכל על רכב המבוטח, צילם את הרכבים וכל אחד הלך לדרכו.

מחקירתו הנגדית של נהג רכב המבוטח עולה כי לא הייתה צפיפות בכביש, התנועה זרמה והמרחק בינו לבין כלי הרכב שלפניו היה בסביבות 400-500 מ'. המדובר בשטח פתוח, כביש מישורי וטווח הראייה טוב כטענתו (מרחק של 200-250 מ').

עדותו של זיו כהן מטעם הנתבעת 1 התמקדה בתיאור אופן התחזוקה של הכביש והטיפול במפגעים ותלונות של הנהגים  הנוהגים את רכבם בכביש 6.

לגרסתו מיד כאשר קיבל את הדיווח מהלקוח בשעה 17:15 הוא הזניק למקום סייר אשר הגיע למקום כעבור כ-24 דקות (שעה 17:38) ועל פי המסמך נ/2 (תרשים של מיקומו של הסייר), הסייר היה באותו מקום בפעם האחרונה לפני האירוע בשעה 16:37 דהיינו כ-35 דקות לפני שהתרחש האירוע.

מעדותו עולה כי על פי הזיכיון, הנתבעת 1 מתחייבת לבצע כל 4 שעות סבב סריקה בגזרה       (הסכם נ/3).

חדר הבקרה מזין למחשב את פעולת הסייר בזמן פינוי המפגע ופרטים אלה מופיעים בתדפיס פקודת עבודה (נ/4) שם מצוין שהמפגע היה בנתיב ימין ולא כפי שהעיד נהג רכב המבוטח.