פסק-דין בתיק א 48743/05

בפניי תביעה כספית אשר הוגשה במקורה הוגשה כנגד  גלמידי מרדכי ואורפניאן מיכאל בסך כולל של 20,062 ש"ח, כאשר התובע מבקש לחייב כל אחד מהם במחצית מסכום התביעה 10,031 ש"ח.

ביום 28.12.05, ניתן פסק דין בהעדר כנגד אורפניאן מיכאל.

התיק שבפניי התנהל רק כנגד גלמידי מרדכי (להלן :" הנתבע").

הנתבע ביחד עם אורפניאן מיכאל חתמו בסמוך ליום 20.9.00  על ערבות מיוחדת ומוגבלת בסכום עד לסך 30,000 ש"ח, להבטחת פירעון הסכומים המגיעים מאורפניאן יצחק וכלנית גלמידי (להלן:" החייבים העיקריים") בגין הלוואה בסכום זה, אשר נטלו מהתובע ביום 16.8.00.

הנתבע הינו אחיה של החייבת מיכל גלמידי והנתבע השני אורפניאן מיכאל הינו אחיו של החייב אורפניאן יצחק.

ביום 20.7.05, ניתנה החלטה על ידי כב' ראש ההוצל"פ ולפיה מוצו כל ההליכים כנגד החייבים העיקריים והתובע רשאי לפעול כנגד הערבים ובהם הנתבע בתיק זה.

ביום 7.9.05 עמדה יתרת החובה של החייבים העיקריים על הסך של 20,062 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה בהתאם לאמור בתנאי ההלוואה ובכתב הערבות.

בהתאם למסמכים אלה, חשבונות התובע נחשבים כספרים נכונים וישמשו הוכחה מכרעת לכל הפרטים שבהם.

משכך,  מבקש התובע לחייב את הנתבע, לשלם לו את הסך של 10,031 ש"ח כשהם צמודים בהתאם למפורט בטופס ההלוואה ובכתב הערבות.

לטענת הנתבע כתב הערבות אינו מוגבל בסכום, הוא אינו ערב יחיד ופטור מערבותו בהתאם לחוק הערבות.

לגרסתו, פקידי הבנק אשר החתימו אותו על טופס הוראה לערב יחיד/מוגן מיום 14.8.00 שיקרו אותו, רימו אותו וגרמו לו לחתום על הערבות תחת הטעיה כיוון שהחייבים העיקריים היו חייבים  באותה עת לבנק 20,000 ש"ח. באותה עת הבנק הטעה אותו וציין שהערבות הינה עבור חבות שתוענק ללווים  ולא ציין שמדובר בחוב המחליף חוב קיים. יתרה מכך, הטופס מולא בחסר כך שחסרו בו פרטים משמעותיים ובהם לא ציין הבנק האם החייבים העיקריים עומדים בהתחייבויותיהם כלפיו, לא ציין איזה סוג ערב הוא, יחיד או מוגן ואם בכלל. כל אלה לגרסתו מפקיעים את תוקף הערבות בהיותם ליקויים מהותיים.

מכיוון שלטענתו, החייבים העיקריים פרעו את החוב כמעט במלואו בהתאם להסכם פשרה בינם לבין הבנק מיום 13.3.02, כל כספי ההלוואה הוחזרו.

דיון

אין חולק שראש ההוצאה לפועל אישר ביום 21.7.05 בהחלטתו, כי מוצו ההליכים נגד החייבים העיקריים וכי התובע רשאי לפעול כנגד הערבים.

סגן מנהל סניף התובע בראשון לציון, מר אלי גני  העיד בפניי שהוא לא החתים את הנתבע על כתב הערבות, אך על פי נהלי הבנק, נמסרים לערב פרטים לגבי מצב החשבון ובנוסף הבנק שולח בדואר רגיל ובאופן ממוחשב, לכתובת שמסר הערב לבנק, הודעה על  מצב חשבונו של החייב העיקרי ובה הדגשה שהערבות עדיין תקפה (עמוד 4  שורות  6 - 11 לפרוטוקול). מר גני אישר שהנתבע חתם על כתב הערבות. יתרת החובה בחשבון החייבים העיקריים הייתה 19,000 ש"ח  כאשר מסגרת האשראי שלהם עמדה על 5,000 ש"ח. מר גני הסביר שבמקרים בהם התובע נותן הלוואות בסדר גודל כמו במקרה זה לאנשים פרטיים, הוא אינו מברר את מטרת ההלוואה, אך מודיע לערבים את מצב החשבון החייב העיקרי. לכן, לא נרשם בנספח ג' שמדובר בחבות שהחליפה חוב קיים. יתרה מכך, בהתאם לתצהירו, בהיות הנתבע אחיה של החייבת, הוא היה מודע ליתרת החובה בחשבון החייבים. טופס הערבות וכותרתו ברורים והנתבע ידע על מה חתם.

לגרסתו, משחתם הנתבע על נספח ג' טופס "ערבות מיוחדת", משמעותו שנמסרו לו פרטי החשבון, יתרת החובה ומסגרת האשראי של החייב במסגרת נהלי הבנק (סעיף 17 לתצהירו, עמוד 5 שורה 6 וכן עמוד 6 שורה 4  לפרוטוקול).

מר גני הסביר שההלוואה מתוחמת לתקופה בהתאם לתשלום ההחזרים של החייב העיקרי וכל עוד החייב העיקרי עומד בהם. ברגע שהחייב לא עומד בתשלומים, ההלוואה אינה מסתיימת במועדה.

הנתבע הצהיר בפניי שלא ידע בעת שחתם על כתב הערבות, שהחייבים העיקריים היו ביתרת חובה של כ- 20,000 ש"ח, והוטעה לעניין זה על ידי הבנק. בעדותו השיב, שכל שאמרה לו אחותו שהם צריכים הלוואה לתקופה של שנתיים לצורך ניהול והרחבת עסקם ומצבם הכלכלי היה טוב באותה עת. אם היה יודע את יתרת החובה  בה נמצאו, לא היה חותם על הערבות הוא לרגע לא חשב שהחייבים העיקריים לא יעמדו בתשלומיהם (עמוד 7  שורות 13 - 18 לפרוטוקול).

לגרסתו, הוא שאל את סגן מנהל הסניף מה מצב חשבון החייבים העיקריים, אך לא זכר לומר מה הייתה תשובתו, אלא ש":הוא נכנס ויצא, הוא לא אמר לי שישנה בעיה כזו חמורה" (עמוד 8 שורות 1 - 2 ושורות 6 - 12). מדבריו אלה של הנתבע עולה, שלכאורה לא קיבל תשובה לשאלתו מה היה מצב חשבונם של החייבים העיקריים, למרות ששאל לעניין זה מספר פעמים.