פסק-דין בתיק א 48690/04

א)        מושא התובענה ועיקר טענות כבעלי הדין

1)         התובעים בני זוג, ניהלו בתחילת ינואר 1996 מו"מ עם הנתבעת לרכישת בית מגורים פרטי ברמת פולג (להלן: " בית").

במהלך המו"מ נחתם בין הצדדים ביום 23/1/96 זיכרון דברים (להלן: " זכ"ד").

הסכם המכר בין הצדדים נחתם ביום 19/2/96 (להלן: " ההסכם").

2)         התובעים טוענים כי במהלך המו"מ שקדם לחתימת ההסכם, הציגה בפניהם הנתבעת מצגים ובכלל זה דגם של הבית, פרוספקט פרסומי ומחירון בתים (להלן: " דגם פרוספקט ומחירון"), ולטענתם החלטתם לרכוש את הבית נעשתה בהסתמך על המצגים האמורים וכן תוכן זיכרון דברים.

3)         התובעים טוענים כי בהתאם לדגם ולפרוספקט הכניסה לבית היתה אמורה להיות כניסה פרטית ונפרדת המוליכה מן הרחוב לבית ללא קשר לכניסה המובילה לבית השכן.

יתר על כן, לטענתם גם ע"פ תשריט קומת הקרקע שצורף להסכם, כחלק בלתי נפרד ממנו, תוארה הכניסה כפרטית ונפרדת.

חרף זאת, כך נטען, נוכחו התובעים לראות סמוך לקבלת החזקה בבית כי הנתבעת בנתה שביל כניסה משותף לבית ולבית השכן.

4)         התובעים מוסיפים וטוענים, כי שטח הבית כפי שתועד במחירון שנמסר להם במהלך המו"מ מעלה כי שטחו ברוטו של הבית הוא 181.4 מ"ר בעוד שבפועל ועל יסוד מדידת שטח שביצעה העירייה נמצא כי שטח הבית הינו 164.50 מ"ר בלבד.

5)         לטענת התובעים, אי ההתאמות באשר לשביל הגישה ולשטח הבית עולות כדי הטעייה מצג שווא וחוסר תום לב בביצוע חיובי ההסכם מצד הנתבעת. בנפרד ובמבחן טענו התובעים לקיומם של ליקויי בניה רבים ועמוקים בבית ולחובתה של הנתבעת לשלם להם פיצויים בגינם.

6)         התובעים עתרו איפוא לחייב את הנתבעת בסכומים כדלקמן:

ירידת ערך הבית בגין אי ההתאמות                                    39,600             דולר

ליקויי בנייה                                                               216,975           ש"ח

עוגמת נפש                                                                  20,000             ש"ח

לצרכי אגרה בלבד הועמדה התביעה על סך 250,000 ש"ח.

7)         הנתבעת הכחישה את מרבית טענות התובעים וכפרה בזכותם לקבל ממנה פיצויים כלשהם.

הנתבעת טענה כי כחלק מן הנוהלים המקובלים אצלה הוצגו בפני התובעים במהלך המו"מ מפרט הבניה וכן תכניותיה, ואלו מהווים חלק מן ההסכם.

8)         הנתבעת טענה כי הפרוספקט והדגם שהוצגו לתובעים לא נועדו אלא ליתן מידע כללי ואין לראות בהם כהתחייבות שכן רק תוכן ההסכם והמפרט הטכני שנחתמו ע"י התובעים יש בהם כדי לחייב את הנתבעת.

9)         אשד למחירון, נטען כי עסקינן במסמך פנימי גרידא והנתבעת הכחישה כי הוא נמסר לתובעים במהלך המו"מ, ומכל מקום נתון השטח שצוין בו אינו מתייחס לבית התובעים.