פסק-דין בתיק א 48685/05

תובענה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים והכל על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 [להלן - " החוק"].

הצדדים חלוקים על הכיסוי הביטוחי ועל הנזק.

רקע

1.    התובע, יליד 4.9.71, רווק, סטודנט למנהל עסקים ומפיק ויחצ"ן של מסיבות ואירועים מוסיקליים בעת התאונה. ביום 10.5.02, עת נהג התובע ברכבו בדרום תל אביב, התנגש ברכב אחר. כתוצאה מכך נפתחה כרית האוויר ברכב התובע, הוא טולטל ונגרמו לו נזקי גוף [להלן - " התאונה"]. אין חולק על קרות התאונה ועל היותה "תאונת דרכים" על פי החוק.

2.    מומחית בית המשפט, האורטופדית ד"ר יפה, מצאה כי בתאונה נגרם שבר לשורש כף ידו השמאלית של התובע וכן חבלה בעצב. לאור כאביו במאמץ והגבלה קלה בטווחי תנועות העמידה היא את  נכותו הרפואית על 5% לפי סעיף 41 [10] ה' לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז - 1956 [להלן - " תקנות הביטוח הלאומי"].

3.    מסתבר כי עובר לתאונה, והחל מיום 24.3.02, נפסל רישיון הנהיגה של התובע ל - 30 יום, בהיעדרו, על ידי משרד הרישוי. הדבר לא נגלה למשטרה בעת התאונה ובסמוך לאחריה, והתברר לראשונה ב - 29.6.02, עת נעצר התובע ורישיונו נלקח ממנו. אזי הוחלה פסילה בפועל למשך חודש ימים ועד 29.7.02 והיא בוטלה לאחר מכן ביום 6.8.02 . משרד הרישוי הסתפק בפסילה מ - 29.6.02 וביטל את הפסילה שחלה בכל עת עד אליה, לרבות הפסילה בעת התאונה [תעודת עובד ציבור מאת גב' חנה בלום ממונת רכב ונהיגה במחוז באר שבע של משרד הרישוי, נ/3, השלמתה בתעודה נ/4 ועדותה בעמ' 26 - 27]. [להלן - " גב' בלום"].

4.    כאן אציין כי הנתבעות חלקו בכתב הגנתן על כל רכיבי התביעה אך לא העלו טענה קונקרטית בדבר היעדר רישיון ושלילת כיסוי ביטוחי. אף בתחשיב הנזק שהגישו טרם קביעת התיק להוכחות, לא טענו דבר לעניין זה. המחלוקת התגלתה לראשונה ובמלוא עצמתה עם הגשת תיק מוצגי הנתבעות וצירוף תעודות עובד ציבור מטעם עובדות משרד הרישוי. בהחלטתי מיום 3.7.07, אפשרתי את בירור הפלוגתא, הן על ידי השלמת עדות התובע בעניין זה והן על ידי המצאת מלוא החומר ממשרד הרישוי וחקירת גב' חנה בלום, ממונת רכב ונהיגה במחוז הדרום של משרד הרישוי, אחת מנותנות תעודת עובד ציבור]. התובע לא הגיש תצהיר משלים. גב' בלום נחקרה בישיבה נוספת.

מחלוקות

5.    לשאלת החבות: האם בעת התאונה, נהג התובע "כשאין לו רישיון לנהוג בו" כאמור בסעיף 7  [3] לחוק וכאמור בפוליסת הביטוח החלה. התובע טוען כי לא ידע בעת התאונה על פסילתו ועל שלילת רישיונו והדבר נודע לו באקראי, עת נעצר על ידי המשטרה ב - 29.6.02. הנתבעות טוענות כי התובע ידע גם ידע על כך, הן באופן פוזיטיבי ולחלופין - כי על בית המשפט להסיק ידיעה זו מתוך מכלול העובדות, הנסיבות ועצימת עיניים מצד התובע.

6.    לשאלת הנזק - אמנה כאן את עיקר המחלוקות וביתר אדון בהמשך. התובע אינו חולק על ממצאי המומחית מטעם בית המשפט, אלא על בחירתה בסעיף שגוי, לשיטתו, מתקנות הביטוח הלאומי. הנתבעות כמובן מבקשות לאמץ את קביעותיה של המומחית לרבות הסעיף המדובר. הצדדים חלוקים על ההשלכות התפקודיות של הנכות ועל גובה הנזקים, בפרט על הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד.

דיון

שאלת הכיסוי הביטוחי

7.    עיינתי במלוא החומר שהוגש, לרבות בתעודותיה ובעדותה של גב' בלום ובעדות התובע. אומר כבר עתה: לא הטלתי ספק בעדותה של גב' בלום שהינה עובדת ציבור, בתחום בו אחת התכליות המרכזיות הנה שמירה על בטיחות הציבור והסדרת כשירות הנוהגים בכבישים. מובן כי עדותה של גב' בלום, כמו גם טיפול משרד הרישוי כרשות מנהלית, בפסילת והחזרת רישיונו של התובע, אינה מחייבת את בית המשפט ואינה "משחררת" אותו מקביעת המצב העובדתי והמשפטי לאשורו. אסקור כעת את הראיות ולאחר מכן אביא את ממצאיי.

8.    התובע הצהיר בתצהירו כי היה בעל רשיון נהיגה תקף בעת התאונה ואף צירף צילום רשיון. בחקירתו  הנגדית בעניין זה העיד כך:

"לגבי רישיון הנהיגה שלך. אתה כותב שביום התאונה היה לך רשיון נהיגה בתוקף. קיבלנו אישור ממשרד הרישוי, אני רואה שהיתה לך שלילה בסמוך לפני התאונה שהחלה ביום 24.3.02. אתה זוכר את השלילה הזאת?

אני זוכר שהיתה איזו שהיא טעות במחשב של משרד הרישוי. אני הייתי הרי במשטרה אחרי התאונה ואם הייתי נוהג בשלילה אז היו מטפלים בזה.

מה שאנו רואים הוא שרישיונך לא הופקד, ז"א היית בשלילה אך רישיונך לא הופקד. השלילה היתה ל 30 יום. ידוע לך מתי כן הפקדת את הרישיון.

אני לא זוכר בעל פה..."

בכך התמצתה החקירה הנגדית בעניין זה.

9.    מתעודות עובדות הציבור ומעדות גב' בלום ממשרד הרישוי עולים הנתונים הבאים: התובע עבר בין התאריכים  26.10.98 ו - 3.11.99 שלוש עבירות תנועה וצבר לחובתו "12 נקודות" [נ/5]. על פי הנהלים באותה עת, היה "המיכון" של משרד התחבורה [ולא משרד הרישוי] שולח לנהגים כאלו הודעה על ביצוע קורס לנהיגה מונעת אצל אחת מהמכללות המוכרות לצורך זה. גב' בלום העידה אמנם שהודעה כזו נשלחה לתובע, אך לא הציגה הודעה כזו ולא יכולה הייתה להעיד באיזה אופן נשלחה היא לתובע. זאת כאמור, משום שהודעות כאילו נשלחו מ"המיכון" ומכל מקום, לא על ידי משרד הרישוי. [עמ' 23 - 24]. היא לא יכולה הייתה גם לאשר או לשלול התייצבות של התובע לקורס נהיגה מונעת שכן לא עסקה בנושא זה [עמ' 23 למטה].

10. כפי העולה מתעודת עובדת ציבור [נ/3 ו - נ/4] ביום 6.12.01 שלח משרד הרישוי לתובע את המכתב נ/5. במכתב נאמר בין השאר:

" ...והואיל והורשעת בעבירות התנועה המפורטות להלן וצברת לחובתך 12 נקודות, לפיכך, בתוקף סמכותי לפי סעיף 69א לפקודת התעבורה ולחלק ז' לתקנות התעבורה ... אני מזמין אותך להתייצב בתאריך 22.1.02 בשעה 11.00 לגב' חנה במשרד הרישוי ב - בש ........... לבירור כושר הנהיגה שלך, לרבות פסילתך מהחזיק ברישיון, או התנאת תנאים בו, וכדי להשמיע את טענותיך ולהביא את ראיותיך .....".