פסק-דין בתיק א 4855/05

תביעה כספית על חוב נטען בן 80993 ש"ח, נכון למועד הגשת התביעה.

הצדדים הודיעו כי ברצונם לקבל פסק דין רגיל על סמך תצהירים וסיכומים, ללא חקירות.

טענות התובעת בתצהירה:

1.         התובעת הינה חברה שאחד מעיסוקיה הינו ייבוא דברי מזון.

2.         לפי הנטען בתצהירו של מר שוקחה  מנהל התובעת, פנה אליו נתבע 1 בשנת 2003 וביקש לרכוש מחברתו  מים מינרלים מוגזים מרומניה. מר שוקחה הסכים לעסקה.

3.         מאחר ולא היה מדובר במוצר שייבאה התובעת עד אותה עת (איש מהצדדים אף לא טען אחרת), התקשרה התובעת בהסכם לקניית המים עם החברה הרומנית (שתכונה להלן "הספק הרומני"). ההסכם צורף לכתב התביעה ונושא תאריך 24.6.03.

4.         בתאריך 1.9.03 הגיעה הסחורה ונתבע 1 שחרר אותה מן המכס, והוביל אותה למחסן שבבעלותו. עובדה זו אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים. לפי הנטען מדובר על 4436 ארגזי מים מינרלים מוגזים בשישיות. (חבילות בקבוקים של שישיות).  לפי הטענה עלות כל ארגז לתובעת עמדה על סך של 12.71 ש"ח לפני מע"מ.

5.         התובעת טוענת כי מדובר איפוא בעסקת מכירה פשוטה, כאשר הנתבעים הם הקונים שלא שילמו תמורת הסחורה שמכרה להם. לגרסה זו אפוא, לא אמור להיות לתובעת עניין בהצלחת השיווק והמכירה של המוצר על ידי הנתבעת, שהרי אין היא אמורה לחלוק עמה בהכנסות.

6.         לשיטת התובעת שילמו לה הנתבעים סך של 18,000 ש"ח בלבד, כאשר רק לאחר שנשלחה הדרישה בכתב  ב - 17.2.05 טען הנתבע כי הסחורה פגומה. לפי הנטען, לו התקבלה הודעה על כך בזמן, ניתן היה לפעול כלפי הספק הרומני ולמזער הנזק.

7.         עוד אציין כי לתצהיר התובעת צורפו שטרי מטען, צילום מדבקות של תוויות שהוכנו מראש  לבקשת התובעת על ידי הספק הרומני, (מדבקות עם שם היצרן ומדבקות תוויות בהן מצויינת הנתבעת 2 כיבואנית), חשבון מסוף המכולות, תעודות הבידוק שהוגשו למשרד הבריאות, תעודות הבידוק שהתקבלו מהיצרן, כרטיס לקוח אצל הספק בחו"ל, דוח רכישה, חשבון המטענים, אישור לשם יבוא מזון, תעודת הזמנה וחשבוניות שהוציאה התובעת לנתבעים.

8.         חלקם הארי של המסמכים מלמדים על כך שהתובעת אכן ייבאה מחברה רומנית ארגזים של מים מינרלים  אך אין בהם כדי לשפוך אור על טיב ההתקשרות העסקית שבין הצדדים הניצים. לעניין זה חשיבות, כפי שיבואר להלן.

טענות הנתבעים:

הטענות שבעובדה מצאו ביטוין בתצהיר שתמך הבקשה למתן רשות להתגונן.

9.         הנתבע 1 הינו אחד השותפים בשותפות לא מאוגדת הנושאת אכן כשם מסחרי את שם הנתבעת 2, אך אינה בגדר אישיות משפטית.

10.        אין המדובר בעסקת רכישה של הסחורה מן התובעת, אלא בשותפות עסקית. מדובר בפרויקט משותף של התובעת והנתבעים לייבוא בקבוקי מים מינרלים.

            ההסכם בין הצדדים נקשר בעל פה, ותוכנו היה שהתובעת תנצל את מומחיותה כיבואנית ותטפל בפן של יבוא הסחורה; ואלו הנתבעים יטפלו בשיווק ובהפצה בארץ.

11.        על פי הסכם הרכישה מהחברה הרומנית שצורף, סכום העסקה הסופית היה 5278.5 דולר ארה"ב. לפי נספח 7 לתצהיר התובעת (כרטיס הלקוח אצל הספק הרומני) עלות הרכש לתובעת עמדה על סך כולל של 6061 דולר ארה"ב מ - 2003. מכאן לא ברור כיצד הגיעה התובעת לסכום הנתבע.

12.        בסחורה התגלה פגם (בקבוקי הפלסטיק לא היו עמידים וחלקם הגדול נסדק). חלקם הגדול  של הבקבוקים נותר במחסן לאור הפגם שכן לא הצליחו למכרם.